[1]ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה־אשר לא צוה אתם[2]ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה[3]ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן[4]ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה[5]ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה־כאשר דבר משה[6]ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל־יבכו את השרפה אשר שרף יהוה[7]ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו־כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה[8]וידבר יהוה אל אהרן לאמר[9]יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד־ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם[10]ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור[11]ולהורת את בני ישראל־את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה[12]וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא[13]ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי[14]ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור־אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל[15]שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה[16]ואת שעיר החטאת דרש דרש משה־והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר[17]מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש־כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה[18]הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי[19]וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה[20]וישמע משה וייטב בעיניו