[1]וידבר יהוה אל משה לאמר[2]צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית־למאור להעלת נר תמיד[3]מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה־תמיד חקת עולם לדרתיכם[4]על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד[5]ולקחת סלת־ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת[6]ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה[7]ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה[8]ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה־תמיד מאת בני ישראל ברית עולם[9]והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה־חק עולם[10]ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי[11]ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן[12]ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה[13]וידבר יהוה אל משה לאמר[14]הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה[15]ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו[16]ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח־בנקבו שם יומת[17]ואיש כי יכה כל נפש אדם־מות יומת[18]ומכה נפש בהמה ישלמנה־נפש תחת נפש[19]ואיש כי יתן מום בעמיתו־כאשר עשה כן יעשה לו[20]שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן־כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו[21]ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת[22]משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם[23]וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה