[1]ואם זבח שלמים קרבנו־אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה[2]וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח־סביב[3]והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה־את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב[4]ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה[5]והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש־אשה ריח ניחח ליהוה[6]ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה־זכר או נקבה תמים יקריבנו[7]אם כשב הוא מקריב את קרבנו־והקריב אתו לפני יהוה[8]וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח־סביב[9]והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה־חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב[10]ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה[11]והקטירו הכהן המזבחה־לחם אשה ליהוה[12]ואם עז קרבנו־והקריבו לפני יהוה[13]וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח־סביב[14]והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה־את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב[15]ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה[16]והקטירם הכהן המזבחה־לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה[17]חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם־כל חלב וכל דם לא תאכלו