[1]וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא[2]במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב[3]ואת כל חלבו יקריב ממנו־את האליה ואת החלב המכסה את הקרב[4]ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה[5]והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא[6]כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא[7]כחטאת כאשם־תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה[8]והכהן־המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה[9]וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת־לכהן המקריב אתה לו תהיה[10]וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה־לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו[11]וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה[12]אם על תודה יקריבנו־והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן[13]על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו[14]והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים־לו יהיה[15]ובשר זבח תודת שלמיו־ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר[16]ואם נדר או נדבה זבח קרבנו־ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל[17]והנותר מבשר הזבח־ביום השלישי באש ישרף[18]ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה־המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא[19]והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל־באש ישרף והבשר־כל טהור יאכל בשר[20]והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה[21]ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה[22]וידבר יהוה אל משה לאמר[23]דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז־לא תאכלו[24]וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו[25]כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה־ונכרתה הנפש האכלת מעמיה[26]וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה[27]כל נפש אשר תאכל כל דם־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה[28]וידבר יהוה אל משה לאמר[29]דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה־יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו[30]ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו־את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה[31]והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו[32]ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם[33]המקריב את דם השלמים ואת החלב־מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה[34]כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל[35]זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה[36]אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל־חקת עולם לדרתם[37]זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים־ולזבח השלמים[38]אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה־במדבר סיני