|
|
| [1]אז קרא יש''ו לי''ב תלמידיו ויתן להם יכולת על כל רוח טומאה להוציא מהאדם ולרפאת כל חולי וכל נגע |
[1]And whanne his twelue disciplis weren clepid togidere, he yaf to hem powere of vnclene spiritis, to caste hem out of men, and to heele eueri langour, and sijknesse. |
| [2]ואלה שמות י''ב השלוחים נקראו אפוֹסְט''וֹלוֹס סִימ''וֹן נקרא פֶייֶטְר''וֹס וְאַנְדְרֶ''יאָה אחיו |
[2]And these ben the names of the twelue apostlis; the firste, Symount, that is clepid Petre, and Andrew, his brothir; James of Zebede, and Joon, his brothir; Filip, and Bartholomeu; |
| [3]פִילִיפ''וֹס וּבוֹרְטוֹלָאמֵיאוֹס יעקב נקרא גאי''מי ויוחנן אחיו בני זבדיאל טוֹמָאִ''ס ומתתיה הוא מָאטִ''יאוֹ מלוה בריבית בפרסום ויעקב אַלוּפֶיאֶי וְטְרֶיא''וֹס |
[3]Thomas, and Matheu, pupplican; and James Alfey, and Tadee; |
| [4]שמעון כנעני לעז סִימ''וֹן קַאנַא''נָאיוֹס וְיוּדָ''א אַסְקָארְ''יוֹטָה אשר אחר זה מסרהו |
[4]Symount Chananee, and Judas Scarioth, that bitrayede Crist. |
| [5]אלה שנים עשר שלח יש''ו ויצו אליהם לאמר בארצות הגוים אל תלכו ובערי השמרונים אל תבואו |
[5]Jhesus sente these twelue, and comaundide hem, and seide, Go ye not `in to the weie of hethene men, and entre ye not in to the citees of Samaritans; |
| [6]לכו לצאן אשר נדחו מבית ישראל |
[6]but rather go ye to the scheep of the hous of Israel, that han perischid. |
| [7]ובשרו להם שתתקיים מלכות שמים |
[7]And go ye, and preche ye, and seie, that the kyngdam of heuenes shal neiye; |
| [8]רפאו החולים והחיו המתים והנה טהרתם המצורעים והוציאו השדים מבני אדם ואל תקבלו שכר חנם קבלתם ובחנם תתנו |
[8]heele ye sike men, reise ye deede men, clense ye mesels, caste ye out deuelis; freeli ye han takun, freli yyue ye. |
| [9]אל תצברו כסף וזהב ולא ממון בכיסכם |
[9]Nyle ye welde gold, nether siluer, ne money in youre girdlis, not a scrippe in the weie, |
| [10]ולא חליפות שמלות ולא מנעלים ולא מקל בידכם ראוי הפועל לקבל די אכילתו |
[10]nether twei cootis, nethir shoon, nether a yerde; for a werkman is worthi his mete. |
| [11]ובכל עיר ובכל מגדל אשר תבואו מי האיש הטוב שבתוכם ושם תנוחו עד שתצאו |
[11]In to what euere citee or castel ye schulen entre, axe ye who therynne is worthi, and there dwelle ye, til ye go out. |
| [12]ובבואכם אל הבית תנו להם שלום לאמר שלום בזאת הבית שלום לכל היושבים בתוכה |
[12]And whanne ye goon in to an hous, `grete ye it, and seyn, Pees to this hous. |
| [13]ואם תהיה הבית ההיא ראויה תבא שלומכם עליה ואם לא תהיה ראויה תשוב שלומכם לכם |
[13]And if thilk hous be worthi, youre pees schal come on it; but if that hous be not worthi, youre pees schal turne ayen to you. |
| [14]ואשר לא יקבל אתכם ואשר לא ישמע אליכם תצאו מן הבית ההיא והעתקם רגליכם מן העפר |
[14]And who euere resseyueth not you, nethir herith youre wordis, go ye fro that hous or citee, and sprenge of the dust of youre feet. |
| [15]אמן אני דובר אליכם יותר טוב יהיה אל סדום ואל עמורה ביום ההוא מן העיר ההיא |
[15]Treuly Y seie to you, it shal be more suffrable to the loond of men of Sodom and of Gommor in the dai of iugement, than to thilke citee. |
| [16]הנני שולח אתכם כצאן בין הזאבים תהיו ערומים כנחשים ועניים כיונים |
[16]Lo! Y sende you as scheep in the myddil of wolues; therfor be ye sliy as serpentis, and symple as dowues. |
| [17]הזהרו בבני אדם לא ימסרו אתכם בקהלותם ובבתי כנסיותם |
[17]But be ye war of men, for thei schulen take you in counseilis, and thei schulen bete you in her synagogis; |
| [18]ולְפָחוֹת וְלַמְלָכִים תוכלון בעדי להעיד להם ולגוים |
[18]and to meyris, or presidentis, and to kyngis, ye schulen be lad for me, in witnessyng to hem, and to the hethen men. |
| [19]כאשר יתפשו אתכם אם תחשבו מה שתאמרו שבשעה שתצטרכו יבא לכם מענה |
[19]But whanne thei take you, nyle ye thenke, hou or what thing ye schulen speke, for it shal be youun `to you in that our, what ye schulen speke; |
| [20]אינכם המדברים כי אם רוח קדשו של אבי הוא הדובר בכם |
[20]for it ben not ye that speken, but the spirit of youre fadir, that spekith in you. |
| [21]ימסור האח את אחיו למות והאב לבנו ויקומו הבנים על האבות ויובילו אותם עד למות |
[21]`And the brother shal take the brother in to deeth, and the fader the sone, and sones schulen rise ayens fadir and modir, and schulen turmente hem bi deeth. |
| [22]ותהיו ללעג וזעוה לכל העמים על שמי אכן מי שיסבול עד עת קץ יושע |
[22]And ye schulen be in hate to alle men for my name; but he that shall dwelle stille in to the ende, shal be saaf. |
| [23]עוד אמר יש''ו לתלמידיו כאשר ירדפו אתכם בעיר הזאת ברחו לאחרת אמן אני אומר לכם לא תשלימו לכם ערי ישראל עד כי יבא בן אדם |
[23]And whanne thei pursuen you in this citee, fle ye in to anothir. Treuli Y seie to you, ye schulen not ende the citees of Israel, to for that mannus sone come. |
| [24]אין תלמיד גדול מרבו ולא העבד גדול מאדוניו |
[24]The disciple is not aboue the maistir, ne the seruaunt aboue hys lord; |
| [25]די לתלמיד להיות כרבו ולעבד כאדוניו אם לבעל הבית יקראו בעל זבוב כ''ש לבני ביתו |
[25]it is ynowy to the disciple, that he be as his maistir, and to the seruaunt as his lord. If thei han clepid the hosebonde man Belsabub, hou myche more his houshold meyne? |
| [26]אל תראו מהם שאין דבר שלא יראה ולא נעלם |
[26]Therfor drede ye not hem; for no thing is hid, that schal not be shewid; and no thing is priuey, that schal not be wist. |
| [27]אני אומר לכם בחשך אמרו אותו באור |
[27]That thing that Y seie to you in derknessis, seie ye in the liyt; and preche ye on housis, that thing that ye heeren in the ere. |
| [28]ואל תפחדו מהורגי שאין בידם להרוג הנפשות רק פחדו לאשר יכולת בידו לאבד הנפש והגוף בגהינם |
[28]And nyle ye drede hem that sleen the bodi; for thei moun not sle the soule; but rather drede ye hym, that mai lese bothe soule and bodi in to helle. |
| [29]הלא שני צפורים אבדו בפרוטה אחת ולא תפול אחת מהם על הארץ כי אם ברצון אביכם שבשמים? |
[29]Whether twei sparewis ben not seeld for an halpeny? and oon of hem shal not falle on the erthe with outen youre fadir. |
| [30]הלא שערות ראשיכם כלם ספורים |
[30]`And alle the heeris of youre heed ben noumbrid. |
| [31]אל תראו שטובים מצפורים אדם |
[31]nyle ye drede; ye ben betere than many sparewis. |
| [32]המשבח אותי בפני אדם אשבחבנו לפני אבי שבשמים |
[32]Therfor euery man that schal knouleche me bifore men, Y schal knouleche hym bifor my fadir that is in heuenes. |
| [33](ואשר יכחש בי לפני בני אדם אכחש בו לפני אבי שבשמים) |
[33]But he that shal denye me bifor men, and I shal denye him bifor my fadir that is in heuenes. |
| [34]באותה שעה אמר יש''ו לתלמידיו אל תחשבו שבאתי לשים בארץ אלא חרב |
[34]Nile ye deme, that Y cam to sende pees in to erthe; Y cam not to sende pees, but swerd. |
| [35]באתי להפריד האדם הבן מאביו והבת מאמה |
[35]For Y cam to departe a man ayens his fadir, and the douytir ayens hir modir, and the sones wijf ayens the housbondis modir; |
| [36]והאויבים להיות אהובים |
[36]and the enemyes of a man ben `thei, that ben homeli with him. |
| [37]האוהב אביו ואמו יותר ממני איני ראוי לו |
[37]He that loueth fadir or modir more than me, is not worthi to me. And he that loueth sone or douyter ouer me, is not worthi to me. |
| [38]And he that takith not his croos, and sueth me, is not worthi to me. |
| [39]האוהב את נפשו יאבדיה האובד אותי בשבילי ימצאנה |
[39]He that fyndith his lijf, shal lose it; and he that lesith his lijf for me, shal fynde it. |
| [40]המקבל אתכם יקבל אותי והמקבל אותי יקבל את אשר שלחני |
[40]He that resseyueth you, resseyueth me; and he that resseyueth me, resseyueth hym that sente me. |
| [41]המקבל נביא לשם נביא יקבל שכר הנביא והמקבל צדיק לשם צדיק יקבל שכר הצדיק |
[41]He that resseyueth a prophete in the name of a prophete, shal take the mede of a prophete. And he that resseyueth a iust man in the name of a iust man, schal take the mede of a iust man. |
| [42]והנותן כלי א'' של מים קרים לאחד מתלמידי הקטנים לשם תלמידי אמן אני אומר לכם שלא יאבד שכרו |
[42]And who euer yyueth drynke to oon of these leeste a cuppe of coolde watir oonli in the name of a disciple, treuli Y seie to you, he shal not leese his mede. |