|
|
| [1]בעת ההיא שמע הורוד''וס טִיטְרָא''קָה שמועות יש''ו |
[1]AT that time Herod the tetrarch heard the news about Jesus. |
| [2]ויאמר לעבדיו הנה אני מאמין שאלו הפלאות עושה יוחנן המטביל |
[2]And he said to his servants, This man is John the Baptist; he has risen from the dead; this is why great miracles are wrought by him. |
| [3]שהיה לפי שהורוד''וס תפש ליוחנן מימים ההם ויאסרהו במאסר לפי שהיה מוכיחו שלא יקח לאוֹרְדִיסָה לאשה שהיתה אשת אחיו |
[3]For Herod had arrested John, and bound him, and put him in prison, because of Herodias, his brother Philip's wife. |
| [4]והיה אומר לו יוחנן אינה ראויה לך |
[4]For John had said to him, It is unlawful to have her as your wife. |
| [5]והנה הורוד''וס היה רוצה להורגו לולי יראת העם שלנביא היה ביניהם |
[5]So Herod wanted to kill him, but he was afraid of the people, because they accepted him as a prophet. |
| [6]ובמשתה יום הולד את הורודוס קרא לגדולי המלכות לאכול עמו ובעוד שהיו אוכלים היתה בתו מרקדת ביניהם וייטב להורודוס |
[6]When Herod's birthday came, the daughter of Herodias danced before the guests, and it pleased Herod. |
| [7]וישבע לה שיתן לה את כל אשר תשאל ממנו |
[7]He therefore swore to her with oaths, that he would give her anything that she asked. |
| [8]והנערה מיוסרת מיומה שאלה ראש יוחנן המטביל באגן א'' |
[8]And she, because she was instructed by her mother, said, Give me right here on a tray the head of John the Baptist. |
| [9]והמלך נעצב מאד בעד השבועה שעשה בפני הקרואים ויצו להעשות כן |
[9]And the king was very sorry; but because of the oaths and the guests, he commanded that it be given to her. |
| [10]וישלח לשחוט יוחנן בבית הסוהר |
[10]So he sent and had John beheaded in the prison. |
| [11]ויביאו ראש יוחנן באגן ויתנוהו לנערה והנערה נתנה לאמה |
[11]And his head was brought in on a tray, and given to the girl; and she took it to her mother. |
| [12]ויבאו תלמידי יוחנן וישאו הגוף ויקברוהו והתלמידים הגידו הדבר ליש''ו |
[12]Then his disciples came and took up his body and buried it, and they came and informed Jesus. |
| [13]וכשמוע יש''ו נסע משם באניה וילך למדבר יהודה וכשמוע החבורות וילכו אחריו מכל המדינות |
[13]When Jesus heard it, he departed thence by boat, alone to a desert place; and when the people heard of it, they followed him by land from the cities. |
| [14]וכשיצאו ראה אחריו עם רב ויט אליו חסד וירפא כל מחלותם |
[14]And Jesus went out and saw large crowds, and he had pity for them, and healed their sick. |
| [15]ובעת ערב קרבו אליו תלמידיו ויאמרו לו זה המקום צר עובר עזוב החבורות שילכו במגדלים ויקחו הצורך אליהם |
[15]When it was evening, his disciples came to him, and they said to him, This is a lonely place, and it is getting late; dismiss the people so that the men may go to the villages and buy food for themselves. |
| [16]ועין להם יש''ו אינם צריכים לילך תנו להם לאכל |
[16]But he said to them, It is not necessary for them to go; you give them something to eat. |
| [17]והם ענו אין לנו בכאן כי אם חמש ככרות שני דגים |
[17]They said to him, We have nothing here, except five loaves of bread and two fish. |
| [18]ויאמר להם הביאו אותם אלי |
[18]Jesus said to them, Bring them here to me. |
| [19]ויצו שישובו העם על העשבים וכשישבו לקח החמש ככרות והשני דגים ובהיותו מביט לשמים ברך אותם ויחלקם ויתנם לתלמידיו והתלמידים חלקו לסייעות |
[19]And he ordered the people to sit down on the ground, and he took the five loaves of bread and the two fish, and he looked up to heaven and he blessed them, and he broke them, and gave them to his disciples, and the disciples placed them before the people. |
| [20]ואכלו כלם וישבעו וכן מהדגים אכלו כרצונם ואחר שתכלו לקחו הפתיתים הנשארות וימלאו מהם שנים עשר סאים |
[20]So they all ate, and were satisfied; and they took up the fragments which were left over, twelve full baskets. |
| [21]ויהי מספר האוכלים חמשת אלפים אנשים מלבד הנשים והטף |
[21]And the men who ate were five thousand, not counting the women and children. |
| [22]ואחרי זה צוה לתלמידיו לכנס באניה וישליחו קודם ממנו מעיר שהחבורות הולכות |
[22]And immediately he urged his disciples to go up into the boat, in advance of him to the crossing place, while he dismissed the people. |
| [23]ואחר שעזב החבורות עלה להר והתפלל לבדו ויהי לעת ערב והוא לבדו עומד |
[23]And when he had dismissed the people, he went up to the mountain alone to pray; and when darkness fell he was still there alone. |
| [24]והאניה באמצע הים וגליהם היו דוחפות אותה לפי שהרוח היה מנגד |
[24]But the boat was many miles away from the land, tossed by the waves, for the wind was against it. |
| [25]למשמרה הרביעית מהלילה בא להם יש''ו הולך בים |
[25]And in the fourth watch of the night, Jesus came to them, walking on the water. |
| [26]וכאשר ראוהו תלמידים הלך בים נבהלו בשר בחושבם שהיה שד ומרוב פחדם היו צועקים |
[26]And his disciples saw him walking on the water, and they were scared, and they said, It is a false vision; and they cried out because of their fear. |
| [27]ואז ענה להם יש''ו ויאמר לעם יהיה אמונה בכם שאני הוא ואל תיראו |
[27]But Jesus spoke to them at once and said, Have courage; it is I; do not be afraid. |
| [28]ויען פייט''רוס ויאמר לו אדו' אם אתה הוא צוה אותי לבא אליך במים |
[28]And Peter answered and said to him, My Lord, if it is you, command me to come to you on the water. |
| [29]ויאמר לו יש''ו בא וירד פייט''רוס מהספינה והלך בים ובא ליש''ו |
[29]Jesus said to him, Come. So Peter went down from the boat, and walked on the water, to come to Jesus. |
| [30]ובראותו חוזק חרוח פחד מאד ובהתחילו ליטבע צעק ואמר אדו' הושיעני |
[30]But when he saw that the wind was severe, he was afraid, and began to sink, and he raised his voice and said, My Lord, save me. |
| [31]ומיד יש''ו האריך ידו ולקחו ואמר לו אדם מאמונה מעוטה למה נסתפקת |
[31]And our Lord immediately stretched out his hand and grasped him; and he said to him, O you of little faith, why did you doubt? |
| [32]וכאשר עלו באניה נח חרוח |
[32]And when they went up into the boat, the wind quieted down. |
| [33]ואשר בספינה השתחוו לו ואמרו באמת אתה הוא בן האלקים |
[33]And they who were in the boat came and worshipped him; and they said, Truly you are the Son of God. |
| [34]And they rowed and came to the land of Gennesaret. |
| [35]וכאשר הכירוהו אנשי המקום שלחו בכל אותו המלכות והביאו לו כל החולים מכל מדוים |
[35]And the men of that country recognized him, and they sent word to all the villages around them; so they brought to him all who were seriously sick. |
| [36]וחלו פניו ירצו לעוזבם יגעו בכנף מעילו וכל אשר נגע נתרפא |
[36]And they besought him, that they might touch even the edge of his robe; and those who touched it were healed. |