|
|
| [1]בהו דינ זבנא שׁמע הרודס טטררכא שׁמעה דישׁוע |
[1]AT that time Herod the tetrarch heard the news about Jesus. |
| [2]ואמר לעבדוהי הנו יוחננ מעמדנא הו קמ מנ בית מיתא מטל הנא חילא מסתערינ בה |
[2]And he said to his servants, This man is John the Baptist; he has risen from the dead; this is why great miracles are wrought by him. |
| [3]הו דינ הרודס אחד הוא ליוחננ ואסרה וארמיה בית אסירא מטל הרודיא אתת פיליפוס אחוהי |
[3]For Herod had arrested John, and bound him, and put him in prison, because of Herodias, his brother Philip's wife. |
| [4]אמר הוא לה גיר יוחננ דלא שׁליט דתהוא לכ אנתתא |
[4]For John had said to him, It is unlawful to have her as your wife. |
| [5]וצבא הוא למקטלה ודחל הוא מנ עמא דאיכ דלנביא אחידינ הוו לה |
[5]So Herod wanted to kill him, but he was afraid of the people, because they accepted him as a prophet. |
| [6]כד הוא דינ בית ילדה דהרודס רקדת ברתה דהרודיא קדמ סמיכא ושׁפרת לה להרודס |
[6]When Herod's birthday came, the daughter of Herodias danced before the guests, and it pleased Herod. |
| [7]מטל הנא במומתא ימא לה דנתל לה כל מדמ דתשׁאל |
[7]He therefore swore to her with oaths, that he would give her anything that she asked. |
| [8]הי דינ מטל דמלפא הות לאמה אמרת הב לי הרכא בפינכא רשׁה דיוחננ מעמדנא |
[8]And she, because she was instructed by her mother, said, Give me right here on a tray the head of John the Baptist. |
| [9]וכרית לה למלכא מטל דינ מומתא וסמיכא פקד דנתיהב לה |
[9]And the king was very sorry; but because of the oaths and the guests, he commanded that it be given to her. |
| [10]ושׁדר פסקה רשׁה דיוחננ בית אסירא |
[10]So he sent and had John beheaded in the prison. |
| [11]ואיתי רשׁה בפינכא ואתיהב לטליתא ואיתיתה לאמה |
[11]And his head was brought in on a tray, and given to the girl; and she took it to her mother. |
| [12]וקרבו תלמידוהי שׁקלו שׁלדה קברו ואתו חויו לישׁוע |
[12]Then his disciples came and took up his body and buried it, and they came and informed Jesus. |
| [13]ישׁוע דינ כד שׁמע שׁני מנ תמנ באלפא לאתרא חורבא בלחודוהי וכד שׁמעו כנשׁא אזלו בתרה ביבשׁא מנ מדינתא |
[13]When Jesus heard it, he departed thence by boat, alone to a desert place; and when the people heard of it, they followed him by land from the cities. |
| [14]ונפק ישׁוע חזא כנשׁא סגיאא ואתרחמ עליהונ ואסי כריהיהונ |
[14]And Jesus went out and saw large crowds, and he had pity for them, and healed their sick. |
| [15]כד הוא דינ רמשׁא קרבו לותה תלמידוהי ואמרו לה אתרא חורבא הו ועדנא עבר לה שׁרי כנשׁא דאנשׁא דנאזלונ לקוריא ונזבנונ להונ סיברתא |
[15]When it was evening, his disciples came to him, and they said to him, This is a lonely place, and it is getting late; dismiss the people so that the men may go to the villages and buy food for themselves. |
| [16]הו דינ אמר להונ לא מתבעא להונ למאזל הבו להונ אנתונ למאכל |
[16]But he said to them, It is not necessary for them to go; you give them something to eat. |
| [17]הנונ דינ אמרו לה לית לנ תננ אלא חמשׁ גריצנ ותרינ נונינ |
[17]They said to him, We have nothing here, except five loaves of bread and two fish. |
| [18]אמר להונ ישׁוע איתו אנונ לי להרכא |
[18]Jesus said to them, Bring them here to me. |
| [19]ופקד לכנשׁא למסתמכו על ארעא ושׁקל הנונ חמשׁא לחמינ ותרינ נונינ וחר בשׁמיא וברכ וקצא ויהב לתלמידוהי והנונ תלמידא סמו לכנשׁא |
[19]And he ordered the people to sit down on the ground, and he took the five loaves of bread and the two fish, and he looked up to heaven and he blessed them, and he broke them, and gave them to his disciples, and the disciples placed them before the people. |
| [20]ואכלו כלהונ וסבעו ושׁקלו תותרא דקציא תרעסר קופינינ כד מלינ |
[20]So they all ate, and were satisfied; and they took up the fragments which were left over, twelve full baskets. |
| [21]הנונ דינ אנשׁא דאכלו הוינ הוו אלפא חמשׁא סטר מנ נשׁא וטליא |
[21]And the men who ate were five thousand, not counting the women and children. |
| [22]ומחדא אלץ לתלמידוהי דנסקונ לספינתא ונאזלונ קדמוהי לעברא עד שׁרא הו לכנשׁא |
[22]And immediately he urged his disciples to go up into the boat, in advance of him to the crossing place, while he dismissed the people. |
| [23]וכד שׁרא לכנשׁא סלקו לטורא בלחודוהי למצליו וכד חשׁכת בלחודוהי הוא תמנ |
[23]And when he had dismissed the people, he went up to the mountain alone to pray; and when darkness fell he was still there alone. |
| [24]ואלפא רחיקא הות מנ ארעא אסטדותא סגיאא כד משׁתגשׁא סגי מנ גללא רוחא גיר לקובלה הות |
[24]But the boat was many miles away from the land, tossed by the waves, for the wind was against it. |
| [25]במטרתא דינ רביעיתא דלליא אתא לותהונ ישׁוע כד מהלכ על מיא |
[25]And in the fourth watch of the night, Jesus came to them, walking on the water. |
| [26]וחזאוהי תלמידוהי דמהלכ על מיא ואתתזיעו ואמרינ הוו דחזוא הו דגלא ומנ דחלתהונ קעו |
[26]And his disciples saw him walking on the water, and they were scared, and they said, It is a false vision; and they cried out because of their fear. |
| [27]הו דינ ישׁוע ברשׁעתה מלל עמהונ ואמר אתלבבו אנא אנא לא תדחלונ |
[27]But Jesus spoke to them at once and said, Have courage; it is I; do not be afraid. |
| [28]וענא כאפא ואמר לה מרי אנ אנת הו פקוד לי אתא לותכ על מיא |
[28]And Peter answered and said to him, My Lord, if it is you, command me to come to you on the water. |
| [29]ישׁוע דינ אמר לה תא ונחת כאפא מנ אלפא והלכ על מיא דנאתא לות ישׁוע |
[29]Jesus said to him, Come. So Peter went down from the boat, and walked on the water, to come to Jesus. |
| [30]וכד חזא רוחא דקשׁיא דחל ושׁרי למטבע וארימ קלה ואמר מרי פרוקיני |
[30]But when he saw that the wind was severe, he was afraid, and began to sink, and he raised his voice and said, My Lord, save me. |
| [31]ובר שׁעתה פשׁט אידה מרנ ואחדה ואמר לה זעור הימנותא למנא אתפלגת |
[31]And our Lord immediately stretched out his hand and grasped him; and he said to him, O you of little faith, why did you doubt? |
| [32]וכד סלקו לאלפא שׁלית רוחא |
[32]And when they went up into the boat, the wind quieted down. |
| [33]ואתו הנונ דבאלפא סגדו לה ואמרו שׁריראית ברה אנת דאלהא |
[33]And they who were in the boat came and worshipped him; and they said, Truly you are the Son of God. |
| [34]ורדו ואתו לארעא דגנסר |
[34]And they rowed and came to the land of Gennesaret. |
| [35]ואשׁתודעוהי אנשׁא דאתרא הו ושׁדר לכלהינ קוריא דחדריהונ וקרבו לה כלהונ אילינ דבישׁ בישׁ עבידינ |
[35]And the men of that country recognized him, and they sent word to all the villages around them; so they brought to him all who were seriously sick. |
| [36]ובעינ הוו מנה דנקרבונ אפנ לכנפא בלחוד דלבושׁה ואילינ דקרבו אתאסיו |
[36]And they besought him, that they might touch even the edge of his robe; and those who touched it were healed. |