[1]וביום הראשון מהשבוע בהשכמה באו מרים מגדלינה ומרים אחרת לראות הקבר[2]ונרעשה הארץ שמלאך 𐤉𐤇𐤅𐤇 ירד מן השמים לקבר והפך האבן ועמד[3]ומראהו היה כשמש ובגדיו כשלג[4]ופחדו נבהלו השומרים ועמדו המתים[5]וענה המלאך ואמר לנשים אל תפחדו שאני יודע שאתן מבקשות ליש''ו אשר נתלה[6]איננו כאן שכבר חי כמו שאמר לכן בואו וראו המקום אשר עמד שמ האדון[7]ולכו מיד ואמרו לתלמידיו שכבר עמד שם האדון והוא יהיה לפניכם ושם תראוהו כאשר אמר לכם[8]ויצאו הנשים בפחד מהקבר בעבור ראות המלאך ובשמחה רבה לפי שהאדון עמד חי וירוצו לאמר לתלמידיו[9]והמה הולכות ויש''ו עבר לפניהם אומר השם יושיעכן והם קרבו אליו ויקדו לו וישתחוו לו[10]אז אמר להן יש''ו אל תפחדו אמרו לאחי שילכו לגליל ושמה יראוני[11]ובעוד שהן הולכות איזה מהשומרים באו לעיר והבידו לגדולי הכהנים כל הנעשה[12]ויעדו לעצה עם זקני העם ויתנו ממון רב לפרשים[13]ואמרו להם אתם תאמרו שבאו תלמידיו לילה וגנבוהו בעידכם ישנים[14]ואם זה יבא לאוזן פילאט אנו נדבר עמו בענין יניחכם[15]והם לקחו המטבע ואמרו כן כמו שלמדום וזה הדבר בסוד בין היהודים עד היום הזה[16]ואחר זה כאשר השנים עשר תלמידיו הלכו לגליל נראה להם בהר[17]אשר בו התפללו וכאשר ראוהי השתחוו לו ויש מהם שנסתפקו בו[18]ויש''ו קרב אליהם ואמר להם לי נתן כל היכולת בשמים ובארץ[19]לכו אתם[20]ושמרו אותם לקיים כל הדברים אשר ציויתי אתכם עד עולם
Credit
Author: Shem-Tob ben Isaac Ibn Shaprut (14th century)