|
|
| [1]בימים ההם בא יוחנן המטביל דורש במדבר יהודה |
[1]בהונ דינ ביומתא הנונ אתא יוחננ מעמדנא ומכרז הוא בחורבא דיהוד |
| [2]ואמר חזרו בתשובה שמלכות שמים קרובה לבא |
[2]ואמר תובו קרבת לה מלכותא דשׁמיא |
| [3]לקיים מה שנאמר ע''י ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך 𐤉𐤇𐤅𐤇 ישרו בערבה מסילה לאלקינו |
[3]הנו גיר הו דאמיר ביד אשׁעיא נביא קלא דקרא בחורבא טיבו אורחה דמריא ואשׁוו לשׁבילוהי |
| [4]והנה יוחנן היה לבוש מצמר הגמלים ועור שחור אזור במתניו ומזונו הארבה ודבש ויערים |
[4]הו דינ יוחננ איתוהי הוא לבושׁה דסערא דגמלא ואסר חצא דמשׁכא על חצוהי ומאכולתה קמצא ודבשׁא דברא |
| [5]אז יצאו אליו מירושלם ומכל יהודה ומכל המלכות סביבות הירדן |
[5]הידינ נפקא הות לותה אורשׁלמ וכלה יהוד וכלה אתרא דחדרי יורדננ |
| [6]ואז מתודים חטאתם וטובלים בירדן על מאמרו |
[6]ועמדינ הוו מנה ביורדננ נהרא כד מודינ בחטהיהונ |
| [7]וירא כי רבים מהפרושים בלעז פָארִיזֶיאִי ומן הפרושים באו לטבילתו ויאמר להם לברוח מן הקצף לעתיד לבא מהאל |
[7]כד חזא דינ סגיאא מנ פרישׁא ומנ זדוקיא דאתינ למעמד אמר להונ ילדא דאכדנא מנו חויכונ למערק מנ רוגזא דאתא |
| [8]עשו פרי תשובה השלמה |
[8]עבדו הכיל פארא דשׁוינ לתיבותא |
| [9]ואל תאמרו בלבבכם אבינו אברהם אמן אני אומר לכם שיוכל אלקים להקים עת בנו אברהם מן האבנים האלה |
[9]ולא תסברונ ותאמרונ בנפשׁכונ דאבא אית לנ אברהמ אמר אנא לכונ גיר דמשׁכח אלהא מנ הלינ כאפא למקמו בניא לאברהמ |
| [10](וכבר הגיע הגרזן לשרש העץ אשר לא יעשה פרי טוב יכרת ובאש ישרף וישאלו לו החבורות א''כ מה נעשה ויען להם יוחנן מי שיש לו שתי כתנות יתן הא' למי שאין לו ויבאו העם להטביל) וישאלוהו רבים מה נעשה ויען להם תצטערו לשום איש ולא תענשום ותשמחו בחלקיכם וכל העם היו חושבים ומדמים בלבם נמול יוחנן הוא יש''ו |
[10]הא דינ נרגא סימ על עקרא דאילנא כל אילנא הכיל דפארא טבא לא עבד מתפסק ונפל בנורא |
| [11]ויוחנן ענה לכולם באמת הנני מטביל אתכם בימי תשובה ואחר יבא חזק ממני שאיני ראוי להתיר שרוך נעלו והוא יטביל אתכם באש רוח הקדוש |
[11]אנא מעמד אנא לכונ במיא לתיבותא הו דינ דבתרי אתא חסינ הו מני הו דלא שׁוא אנא מסנוהי למשׁקל הו מעמד לכונ ברוחא דקודשׁא ובנורא |
| [12]אשר בידו מזרה לזרות את גרנו ויאסוף הדגן לאוצרו והתבן ע''כ |
[12]הו דרפשׁא באידה ומדכא אדרוהי וחטא כנשׁ לאוצרוהי ותבנא מוקד בנורא דלא דעכא |
| [13]אז בא יש''ו מהגליל את הירדן להטביל מיוחנן |
[13]הידינ אתא ישׁוע מנ גלילא ליורדננ לות יוחננ דנעמד מנה |
| [14]ויוחנן היה מספק להטבילו ויאמר אני ראוי להטביל מידך ואתה בא אלי |
[14]הו דינ יוחננ כלא הוא לה ואמר אנא סניק אנא דמנכ אתעמד ואנת לותי אתית |
| [15]ויען יש''ו ויאמר לו הנח שכן אנו חייבים להשלים כל צדקה ואז הטבילוהו |
[15]הו דינ ישׁוע ענא ואמר לה שׁבוק השׁא הכנא גיר יאא לנ דנמלא כלה כאנותא והידינ שׁבקה |
| [16]ומיד שעלה מן המים נפתחו לו השמים וירא רוח אלקים יורדת כיונה ושרתה עליו |
[16]כד עמד דינ ישׁוע מחדא סלק מנ מיא ואתפתחו לה שׁמיא וחזא רוחא דאלהא דנחתא איכ יונא ואתת עלוהי |
| [17]והנה קול מן השמים אומר זה בני אהובי מאד מאד נאהב וחפצי בו |
[17]והא קלא מנ שׁמיא דאמר הנו ברי חביבא דבה אצטבית |