[1]ואז יש''ו בא באניה וישוטו וישובו לעירו[2]ויקרבו לפניו חולה א'' מכווץ בלעז פָארָא''לִטִיקוֹ וישכב על מטתו וירא יש''ו אמונתם ויאמר לחולה תתחזק בני באמונת האל כי נמחלו עונותיך[3]וקצת החכמים אומרים בלבם זהו מגדף[4]וירא יש''ו מחשבותם ויאמר אליהם למה תחשבו רעה בלבבכם[5]זהו קל לאמר נמחל עוניך או קום לך?[6]רק להודיעכם שבן אדם יכול למחול עונות בארץ וז אמר לחולה קום וקח מיטתך ולך[7]ויקם וילך אל ביתו[8]ויראו החבורות ויראו מאד ויהללו לאל אשר נתן יכולת לבני אדם לעשות כאלה[9]ויהי כאשר אבר יש''ו משם וירא איש אחד יושב על שלחן החלוף מתתיה שמו בלעז מָאט''יֵאוֹ ויאמר לו לך אחרי ויקם וילך אחריו[10]ויוליכוהו לביתו לאכול ויהי בעת אכלו והנה פריצים רבים ורשעים בשלחן והנה סועדים עם יש''ו ותלמידיו[11]ויראו הפרושים ויאמרו לתלמידיו למה רבכם יושב ואוכל עם הפריצים והרשעים[12]וישמע יש''ו ויאמר בבריאים אינם צריכים רפואה כי אם החולה[13]לכו ולמדו הכתוב כי חסד חפצתי ולא זבח ולא באתי להשיב הצדיקים כי אם הרשעים[14]אז קרבו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו לו למה אנו והפרושים מתענים הרבה פעמים ותלמידך אינם מתענים[15]ויען להם יש''ו ויאמר לא יוכלו חבירי החתן לִבְכוֹת ולהתענות בהיותו עמהם יבואו ימים וילקח מהם החתן ויצומו[16]לא יאבד איש חתיכת מלבוש חדש במלבוש ישן לחוזק החתיכה משוך מהמלבוש הבלויה ויקרע יותר[17]ולא ישימו יין חדש בכלים ישנים פן ישברו הכלים וישפוך היין והכלים יאבדו רק חדש בכלי חדש ושניהם ישמרו[18]ויהי בדברו אליהם ויקרב שר אחד וישתחוה לו לאמר אדי’ בתי אתה עתה מתה בא נא ושים ידך עליה והחיה[19]ויקם יש''ו וילך הוא ותלמידיו עמו[20]והנה אשה אחת שופעת דם שתים עשרה שנה בא אחריו ותגע בציצית בגדו[21]ואומרת בלבבה אם אגע בלבושו לבד ארפא מיד[22]וישב פניו ויאמר אליה התחזקי בתי בש''ית שאמונתך רפאך באותה שעה נרפאת[23]ויהי בבואו בית השר וירא אנשים רבים בוכים[24]ויאמר אליהם צאו כולכם חוצה ואל תבכו שהנערה ישנה ולא מתה ויהי כמצחק בעיניהם ואומרים הלא אנו רואים שהיא מתה[25]ובהוציאם אותם החוצה בא אליה יש''ו ויגע בידה ותקם הנערה[26]ותצא שמועה זאת בכל הארץ ההיא[27]ויעבור משם יש''ו והנה שני עורים רצים אחריו וצועקים אליו חנינו בן דוד[28]ויהי הבית ויקרבו אליו העורים ויאמר[29]אמונתכם תרפא אתכם[30]ותפקחנה עיני שניהם מיד ויראו ויצום לאמר השמרו פן יודע הדבר[31]והם יצאו ויגלוהו בכל הארץ ההיא[32]ויצא משם יש''ו ויביאו לפניו איש אלם והשד בתוכו[33]ויוציא את השד וידבר האלם ויפלאו החבורות ויאמרו לא נראה כזה בישראל[34]ויאמרו הפרושים באמת בשם השדים מוציא השדים[35]ויסב כל הערים והמגדלים מלמד בבתי כנסיות ומבשר בשורות ומרפא כל חולי וכל מדוה[36]וירא יש''ו החבורות ויחמול עליהם שהיו יגיעים ושוכבים כצאל אשר אין להם רועה[37]אז אמר לתלמידיו הקמה מרובה והקוצרים מעטים[38]חלו נא פני בעל הקמה וישלח הקוצרים רבים לקצור קומתו
Credit
Author: Shem-Tob ben Isaac Ibn Shaprut (14th century)