[1]וידבר יהוה אל משה לאמר[2]דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם[3]ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם־לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן[4]והקריב המקריב קרבנו ליהוה־מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן[5]ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח־לכבש האחד[6]או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין[7]ויין לנסך שלשית ההין־תקריב ריח ניחח ליהוה[8]וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה[9]והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין[10]ויין תקריב לנסך חצי ההין־אשה ריח ניחח ליהוה[11]ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים[12]כמספר אשר תעשו־ככה תעשו לאחד כמספרם[13]כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה[14]וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה־כאשר תעשו כן יעשה[15]הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה[16]תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם[17]וידבר יהוה אל משה לאמר[18]דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה[19]והיה באכלכם מלחם הארץ־תרימו תרומה ליהוה[20]ראשית ערסתכם־חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה[21]מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה־לדרתיכם[22]וכי תשגו־ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה[23]את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה־לדרתיכם[24]והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת[25]וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל־ונסלח להם כי שגגה הוא־והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם[26]ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה[27]ואם נפש אחת תחטא בשגגה־והקריבה עז בת שנתה לחטאת[28]וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה־לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו[29]האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם־תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה[30]והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר־את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה[31]כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה[32]ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים־ביום השבת[33]ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים־אל משה ואל אהרן ואל כל העדה[34]ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו[35]ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה[36]ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה[37]ויאמר יהוה אל משה לאמר[38]דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת[39]והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם[40]למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם[41]אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם