[1]וידבר יהוה אל משה לאמר[2]אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו[3]את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח־כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל[4]ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח[5]זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו[6]וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה[7]ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה[8]ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד[9]וידבר יהוה אל משה לאמר[10]הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם[11]ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף[12]ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם[13]ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה[14]ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות־מלבד המתים על דבר קרח[15]וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה[16]וידבר יהוה אל משה לאמר[17]דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם־שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו[18]ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם[19]והנחתם באהל מועד־לפני העדות אשר אועד לכם שמה[20]והיה האיש אשר אבחר בו־מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם[21]וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם־שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם[22]וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת[23]ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים[24]ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו[25]ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו[26]ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה[27]ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו[28]כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע