[1]ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו[2]וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי[3]ויגר מואב מפני העם מאד־כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל[4]ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא[5]וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו־לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי[6]ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני־אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר[7]וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק[8]ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם[9]ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך[10]ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי[11]הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו־אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו[12]ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא[13]ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם[14]ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו[15]ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה[16]ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי[17]כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה[18]ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב־לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה[19]ועתה שבו נא בזה גם אתם־הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי[20]ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך־אתו תעשה[21]ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב[22]ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו[23]ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך[24]ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים־גדר מזה וגדר מזה[25]ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה[26]ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול[27]ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל[28]ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים[29]ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך[30]ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה־ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא[31]ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו[32]ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי[33]ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי[34]ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי־כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי[35]ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק[36]וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול[37]ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך־למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך[38]ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך־עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי־אתו אדבר[39]וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות[40]ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו[41]ויהי בבקר־ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם