[1]למנצח על־מחלת משכיל לדוד[2]אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה־טוב[3]אלהים משמים השקיף על־בני־אדם לראות היש משכיל דרש את־אלהים[4]כלו סג יחדו נאלחו אין עשה־טוב אין גם־אחד[5]הלא ידעו פעלי־און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו[6]שם פחדו פחד לא־היה־פחד כי־אלהים־פזר עצמות חנך הבשתה כי־אלהים מאסם[7]מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל