[1]ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב[2]ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם[3]וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם[4]והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת [Q: אחד] וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי[5]וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול[6]ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב[7]וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך[8]ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב[9]ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר יהוה אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו[10]ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל־את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה[11]ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה[12]ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה[13]ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו[14]ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל־את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה[15]ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך־על ארם[16]ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך[17]והיה הנמלט מחרב חזאל־ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע[18]והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו[19]וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו[20]ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך[21]וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו־וישרתהו