[1]ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה[2]וילך אליהו להראות אל אחאב והרעב חזק בשמרון[3]ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא את יהוה־מאד[4]ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים[5]ויאמר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל כל מעיני המים ואל כל הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה[6]ויחלקו להם את הארץ לעבר בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך אחד לבדו[7]ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו[8]ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו[9]ויאמר מה חטאתי כי אתה נתן את עבדך ביד אחאב־להמיתני[10]חי יהוה אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה[11]ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו[12]והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי[13]הלא הגד לאדני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים[14]ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני[15]ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו[16]וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד לו וילך אחאב לקראת אליהו[17]ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל[18]ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך־בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים[19]ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל־אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל[20]וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל[21]ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים־אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר[22]ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש[23]ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים[24]וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר[25]ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו[26]ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה[27]ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא־כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ[28]ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים־עד שפך דם עליהם[29]ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב[30]ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח יהוה ההרוס[31]ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב־אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך[32]ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח[33]ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים[34]ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו[35]וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים[36]ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך [Q: ובדברך] עשיתי את כל הדברים האלה[37]ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית[38]ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה[39]וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו־יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים[40]ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם־ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם[41]ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם[42]ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו[43]ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים[44]ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם[45]ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה[46]ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה