[1]ויברח דוד מנוות [Q: מניות] ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך־כי מבקש את נפשי[2]ויאמר לו חלילה לא תמות־הנה לו עשה [Q: לא יעשה] אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת[3]וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך־כי כפשע ביני ובין המות[4]ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך[5]ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית[6]אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו־כי זבח הימים שם לכל המשפחה[7]אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו־דע כי כלתה הרעה מעמו[8]ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני[9]ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך־ולא אתה אגיד לך[10]ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה[11]ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה[12]ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד־ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך[13]כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך־וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי[14]ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות[15]ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה[16]ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד[17]ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו[18]ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך[19]ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל[20]ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה[21]והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר־חי יהוה[22]ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה־לך כי שלחך יהוה[23]והדבר־אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם[24]ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על [Q: אל] הלחם לאכול[25]וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד[26]ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור[27]ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם[28]ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם[29]ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך[30]ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך[31]כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי־כי בן מות הוא[32]ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה[33]ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד[34]ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם־כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו[35]ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו[36]ויאמר לנערו־רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו[37]ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה[38]ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי [Q: החצים] ויבא אל אדניו[39]והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר[40]ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר[41]הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל[42]ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם