[1]ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק[2]ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש[3]ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו[4]וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים־חפני ופינחס[5]ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ[6]וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו־כי ארון יהוה בא אל המחנה[7]ויראו הפלשתים־כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם[8]אוי לנו־מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה־במדבר[9]התחזקו והיו לאנשים פלשתים־פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם[10]וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי[11]וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס[12]וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו[13]ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך [Q: יד] דרך מצפה־כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר[14]וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי[15]ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות[16]ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני[17]ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה[18]ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת־כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה[19]וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמועה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה[20]וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה[21]ותקרא לנער איכבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה[22]ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים