[1]ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק [2]ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש [3]ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו [4]וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים־חפני ופינחס [5]ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ [6]וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו־כי ארון יהוה בא אל המחנה [7]ויראו הפלשתים־כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם [8]אוי לנו־מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה־במדבר [9]התחזקו והיו לאנשים פלשתים־פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם [10]וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי [11]וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס [12]וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו [13]ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך [Q: יד] דרך מצפה־כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר [14]וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי [15]ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות [16]ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני [17]ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה [18]ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת־כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה [19]וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמועה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה [20]וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה [21]ותקרא לנער איכבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה [22]ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים
Credit

Source: unbound.biola.edu
Top