[1]והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם־אין חזון נפרץ[2]ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות[3]ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים[4]ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני[5]וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב[6]ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב[7]ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה[8]ויסף יהוה קרא שמואל בשלישת ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער[9]ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו[10]ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך[11]ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו־תצלינה שתי אזניו[12]ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו־החל וכלה[13]והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם־בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם[14]ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה־עד עולם[15]וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי[16]ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני[17]ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך־אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך[18]ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר־יהוה הוא הטוב בעינו יעשה[19]ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה[20]וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה[21]ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה