[1]ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים[2]ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם[3]וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה־וללא תורה[4]וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם[5]ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל ישבי הארצות[6]וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה[7]ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם[8]וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה[9]ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו[10]ויקבצו ירושלם בחדש השלשי לשנת חמש עשרה למלכות אסא[11]ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים[12]ויבאו בברית־לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם[13]וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת־למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה[14]וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה־ובחצצרות ובשופרות[15]וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב[16]וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון[17]והבמות־לא סרו מישראל רק לבב אסא היה שלם כל ימיו[18]ויבא את קדשי אביו וקדשיו־בית האלהים כסף וזהב וכלים[19]ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא