[1]בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה־לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה[2]ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה־ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר[3]ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב־לך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי[4]וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו אל ערי ישראל ויכו את עיון ואת דן ואת אבל מים ואת כל מסכנות ערי נפתלי[5]ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכתו[6]ואסא המלך לקח את כל יהודה וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את גבע ואת המצפה[7]ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלהיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך[8]הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים־להרבה מאד ובהשענך על יהוה נתנם בידך[9]כי יהוה עיניו משטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו־נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות[10]ויכעס אסא אל הראה ויתנהו בית המהפכת־כי בזעף עמו על זאת וירצץ אסא מן העם בעת ההיא[11]והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים־הנם כתובים על ספר המלכים ליהודה וישראל[12]ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד למעלה חליו וגם בחליו לא דרש את יהוה כי ברפאים[13]וישכב אסא עם אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו[14]ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד