|
|
| [1]ושׁאלה רב כהנא דאנ הו דהלינ הכנא אנינ |
[1]THEN the high priest asked Stephen, Are these things so? |
| [2]הו דינ אמר גברא אחינ ואבהתנ שׁמעו אלהא דתשׁבוחתא אתחזי לאבונ אברהמ כד איתוהי הוא בית-נהרינ עד לא נאתא נעמר בחרנ |
[2]He said, Men, brethren and our fathers, harken: The God of glory appeared to our father Abraham when he was still in Mes-opo- ta'mi-a before he came to dwell in Ha'ran. |
| [3]ואמר הוא לה דפוק מנ ארעכ ומנ לות בני טוהמכ ותא לארעא אידא דאחויכ |
[3]And he said to him, Get out of your land and from your relatives and come into the land which I shall show you. |
| [4]והידינ נפק אברהמ מנ ארעא דכלדיא ואתא עמר בחרנ ומנ תמנ כד מית אבוהי שׁניה אלהא לארעא הדא דבה עמרינ אנתונ יומנא |
[4]Then Abraham left the land of the Chalde'ans and he came and settled in Ha'ran and from thence, after his father's death, God removed him into this land in which you now live. |
| [5]ולא יהב לה ירתותא בה אפ לא דורכתא דרגלא ואשׁתודי הוא דנתליה לה איכ דלמארתה לה ולזרעה כד לית הוא לה ברא |
[5]And he gave him no inheritance in it, no, not so much as to set his foot on: yet he promised that he would give it as an inheritance to him and to his posterity, when as yet he had no son. |
| [6]ומלל הוא עמה אלהא כד אמר לה דנהוא זרעכ תותבא בארעא נוכריתא ונשׁעבדוניהי ונבאשׁונ לה ארבעמאא שׁנינ |
[6]God spoke to him and said, Your descendants will be settlers in a foreign land where they will be enslaved and mistreated for a period of four hundred years. |
| [7]ולעמא דנפלחונ עבדותא אדוניהי אנא אמר אלהא ומנ בתר הלינ נפקונ ונפלחונ לי באתרא הנא |
[7]But the people to whom they will be enslaved I will condemn, said God, and after that, they shall go out and serve me in this land. |
| [8]ויהב לה דיתקא דגזורתא והידינ אולד לאיסחק וגזרה ביומא תמיניא ואיסחק אולד ליעקוב ויעקוב אולד לתרעסר אבהתנ |
[8]God gave Ab'raham the covenant of circumcision; and then Abraham begat Isaac, and circumcised him on the eighth day; and Isaac begat Jacob; and Jacob begat our twelve patriarchs. |
| [9]והנונ אבהתנ טנו ביוספ וזבנוהי למצרינ ואלהא עמה הוא |
[9]And our forefathers were jealous of Joseph; so they sold him into Egypt; but God was with him. |
| [10]ופרקה הוא מנ כלהונ אולצוהי ויהב לה טיבותא וחכמתא קדמ פרעונ מלכא דמצרינ ואקימה רשׁא על מצרינ ועל כלה ביתה |
[10]And he saved him from all his oppressors and gave him favor and wisdom before Pharaoh, king of Egypt; and Pharaoh appointed Joseph an overlord over Egypt and over all his house. |
| [11]והוא כפנא ואולצנא רבא בכלה מצרינ ובארעא דכנענ ולית הוא להונ למסבע לאבהתנ |
[11]Now there came a famine which brought great distress throughout Egypt and in the land of Ca'naan so that our forefathers found no sustenance. |
| [12]וכד שׁמע יעקוב דאית עבורא במצרינ שׁדר הוא לאבהתנ לוקדמ |
[12]But when Jacob heard that there was wheat in Egypt, he sent out our forefathers on their first venture. |
| [13]וכד אזלו דתרתינ זבנינ אודע יוספ נפשׁה לאחוהי ואתידע לפרעונ טוהמה דיוספ |
[13]When they went the second time, Joseph made himself known to his brothers; and Joseph's family was made known to Pharaoh. |
| [14]ושׁדר הוא יוספ ואיתיה לאבוהי יעקוב ולכלה טוהמה והוינ הוו במנינא שׁבעינ וחמשׁ נפשׁנ |
[14]Then Joseph sent and brought his father Jacob and all his family, seventy-five souls in number. |
| [15]ונחת יעקוב למצרינ ומית תמנ הו ואבהתנ |
[15]So Jacob went down to Egypt where he and our forefathers died. |
| [16]ואשׁתני לשׁכימ ואתתסימ בקברא דזבנ הוא אברהמ בכספא מנ בני חמור |
[16]And he was removed to Sy'chem and buried in the sepulchre which Abraham had bought for a sum of money from the sons of Ha'mor. |
| [17]וכד מטי הוא זבנא דמדמ דאשׁתודי הוא במומתא אלהא לאברהמ סגי הוא עמא ותקפ במצרינ |
[17]But when the time of the promise was at hand, which God had sworn to Abraham, the people had already increased and become strong in Egypt, |
| [18]עדמא דקמ מלכא אחרנא על מצרינ אינא דלא ידע הוא לה ליוספ |
[18]Till another king reigned over Egypt who knew not Joseph. |
| [19]ואצטנע על טוהמנ ואבאשׁ לאבהתנ ופקד דנהוונ משׁתדינ ילודיהונ דלא נחונ |
[19]He dealt deceitfully with our kindred, ill treated our forefathers, and commanded that they cast out their male children to the end that they might not live. |
| [20]בה בזבנא הו אתילד מושׁא ורחימ הוא לאלהא ואתרבי ירחא תלתא בית אבוהי |
[20]During that very period Moses was born, and he was favored before God, so that for three months he was nourished in his father's house. |
| [21]וכד אשׁתדי מנ אמה אשׁכחתה ברת פרעונ ורביתה לה לברא |
[21]And when he was cast away by his mother, Pharaoh's daughter found him and reared him as a son for herself. |
| [22]ואתרדי מושׁא בכלה חכמתא דמצריא ועתיד הוא במלוהי ואפ בעבדוהי |
[22]So Moses was trained in all the wisdom of the E-gyp'tians and he was well versed in his words and also in his deeds. |
| [23]וכד הוא בר ארבעינ שׁנינ סלק הוא על לבה דנסעור לאחוהי בני יסריל |
[23]And when he was forty years old, it came into his heart to visit his brethren, the children of Israel. |
| [24]וחזא לחד מנ בני שׁרבתה דמתדבר בקטירא ותבעה ועבד לה דינא וקטלה למצריא הו דמסכל הוא בה |
[24]When he saw one of his own kindred mistreated, he avenged him and did justice to him, and killed the E-gyp'tian who had mistreated him. |
| [25]וסבר דמסתכלינ אחוהי בני יסריל דאלהא באידה יהב להונ פורקנא ולא אסתכלו |
[25]For he thought his brethren, the Is'ra-elites, would understand that God would grant them deliverance by his hand, but they understood not. |
| [26]וליומא אחרנא אתחזי להונ כד נצינ הנונ חד עמ חד ומפיס הוא להונ דנשׁתינונ כד אמר גברא אחא אנתונ מטל מנא מסכלינ אנתונ חד בחד |
[26]And the next day he found them quarreling one with another and he pleaded with them that they might be reconciled, saying, Men, you are brothers; why are you wronging one another? |
| [27]הו דינ דמסכל הוא בחברה דחקה מנ לותה ואמר לה מנו אקימכ עלינ רשׁא ודינא |
[27]But the one who was wronging his fellow thrust him aside and said to him, Who appointed you leader and judge over us? |
| [28]דלמא למקטלני בעא אנת איכ דקטלת אתמלי למצריא |
[28]Perhaps you want to kill me as you killed the Egyptian yesterday. |
| [29]וערק מושׁא במלתא הדא והוא תותבא בארעא דמדינ והוו לה תרינ בנינ |
[29]And because of this saying, Moses fled and took refuge in the land of Ma'di-an where two sons were born to him. |
| [30]וכד מלי לה תמנ ארבעינ שׁנינ אתחזי לה במדברא דטור סיני מלאכה דמריא בנורא דיקדא בסניא |
[30]And when he had completed forty years, there appeared to him in the wilderness of Mount Si'nai, an angel of the LORD in a flame of fire in a bush. |
| [31]וכד חזא מושׁא אתדמר בחזוא וכד אתקרב דנחזא אמר לה מריא בקלא |
[31]When Moses saw it, he wondered at the sight: and as he drew near to look at it, the LORD spoke to him in a loud voice, |
| [32]אנא אנא אלהא דאבהיכ אלהה דאברהמ ודאיסחק ודיעקוב וכד רתית הוא מושׁא לא ממרח הוא דנחור בחזוא |
[32]Saying, I am the God of your fathers, the God of Abraham and of Isaac and of Jacob. And Moses trembled and dared not look at the sight. |
| [33]ואמר לה מריא שׁרי מסניכ מנ רגליכ ארעא גיר דקאמ אנת בה קדישׁא הי |
[33]Then the LORD said to him, Take off your shoes from your feet, for the ground on which you stand is holy. |
| [34]מחזא חזית אולצנה דעמי דבמצרינ ותנחתה שׁמעת ונחתת דאפרוק אנונ והשׁא תא אשׁדרכ למצרינ |
[34]Already I have seen the affliction of my people in Egypt, I have heard their groans, and I have come down to deliver them. And now come, I will send you into Egypt. |
| [35]להנא מושׁא דכפרו בה כד אמרינ דמנו אקימכ עלינ רשׁא ודינא לה להנא אלהא רשׁא ופרוקא שׁדר להונ באידי מלאכא הו דאתחזי לה בסניא |
[35]This Moses whom they had denied, saying, Who appointed you leader and judge over us?, this very one God sent to be a leader and deliverer to them by the hand of the angel which had appeared to him in the bush. |
| [36]הנו הו דאפק אנונ כד עבד אתותא ותדמרתא וגברותא בארעא דמצרינ ובימא-דסופ ובמדברא שׁנינ ארבעינ |
[36]It was he who brought them out after he had performed miracles, wonders, and signs in the land of Egypt and in the Red sea and in the wilderness for forty years. |
| [37]הנו מושׁא הו דאמר לבני יסריל דנביא נקימ לכונ מריא אלהא מנ אחיכונ אכותי לה תשׁמעונ |
[37]This is the Moses who said to the children of Israel, The LORD your God will raise up for you a prophet, like me, from among your brethren; give heed to him. |
| [38]הנו דהוא בכנושׁתא במדברא עמ מלאכא הו דמלל הוא עמה ועמ אבהתנ בטורא דסיני והויו דקבל מלא חיתא דלנ נתל |
[38]It was he who was in the congregation in the wilderness with the angel who spoke to him and to our fathers in Mount Sinai: He is the one who received the living words to give to us. |
| [39]ולא צבו למתדניו לה אבהתנ אלא שׁבקוהי ובלבותהונ הפכו למצרינ |
[39]Yet our fathers would not listen to him, but they left him, and in their hearts turned towards Egypt. |
| [40]כד אמרינ לאהרונ עבד לנ אלהא דנאזלונ קדמינ מטל דהנא מושׁא דאפקנ מנ ארעא דמצרינ לא ידעינ חננ מנא הויהי |
[40]They said to Aar'on, Make us gods to go before us, for this very Moses who brought us out of the land of Egypt, we do not know what has become of him. |
| [41]ועבדו להונ עגלא ביומתא הנונ ודבחו דבחא לפתכרא ומתבסמינ הוו בעבד אידיהונ |
[41]And they made a calf for themselves in those days and offered sacrifices to idols and were pleased with the work of their hands. |
| [42]והפכ אלהא ואשׁלמ אנונ דנהוונ פלחינ לחילותא דשׁמיא איכ דכתיב בכתבא דנביא למא ארבעינ שׁנינ במדברא נכסתא או דבחתא קרבתונ לי בני יסריל |
[42]Then God turned and gave them up that they might worship the host of heaven as it is written in the book of the prophets, O Is'rael- ites, why have you offered me slain animals or sacrifices during the period of forty years in the wilderness? |
| [43]אלא שׁקלתונ משׁכנה דמלכומ וכוכבה דאלהא דרפנ דמותא דעבדתונ דתהוונ סגדינ להינ אשׁניכונ להל מנ בבל |
[43]Indeed you have borne the tabernacle of Mo'loch and the star of the god Rem'phan; and you have made images to worship them; therefore I will remove you beyond Bab'ylon. |
| [44]הא משׁכנא דסהדותא דאבהתנ במדברא איתוהי הוא איכ מא דפקד הו דמלל עמ מושׁא למעבדה בדמותא דחויה |
[44]Behold the tabernacle of the testimony of our fathers was in the wilderness just as he who spoke to Moses had commanded him to make it after the pattern which he had shown him. |
| [45]ולה להנא משׁכנא אפ מעלו אעלוהי אבהתנ עמ ישׁוע לארעא דיהב להונ אלהא יורתנא מנ עממא הנונ דשׁדא מנ קדמיהונ ואתיבל עדמא ליומוהי דדויד |
[45]And this very tabernacle, our fathers, together with Joshua, brought into the land which God took away from the peoples whom he drove out before them and gave it to them for an inheritance, and it was handed down until the days of David: |
| [46]הו דאשׁכח רחמא קדמוהי דאלהא ושׁאל דנשׁכח משׁכנא לאלהה דיעקוב |
[46]Who found favor before God and asked that he might find a dwelling place for the God of Jacob. |
| [47]שׁלימונ דינ בנא לה ביתא |
[47]But Solomon built God a house. |
| [48]ומרימא לא שׁרא בעבד אידיא איכ דאמר נביא |
[48]Yet the Most High did not dwell in temples made with hands for, as the prophet had said, |
| [49]דשׁמיא כורסי וארעא כובשׁא דתחית רגלי אינו ביתא דתבנונ לי אמר מריא או אינו אתרא דניחתי |
[49]Heaven is my throne, and earth is the footstool under my feet. What kind of house will you build me? says the LORD, or Where is the place of my rest? |
| [50]לא הא אידא דילי עבדת הלינ כלהינ |
[50]Behold, has not my hand made all these things? |
| [51]או קשׁיי קדלא ודלא גזירינ בלבהונ ובמשׁמעתהונ אנתונ בכלזבנ לוקבל רוחא דקודשׁא קימינ אנתונ איכ אבהיכונ אפ אנתונ |
[51]O you stubborn and insincere in heart and hearing, you always resist the Holy Spirit: as your fathers did, so do you. |
| [52]לאינא גיר מנ נביא דלא רדפו וקטלו אבהיכונ לאילינ דקדמו בדקו על מאתיתה דזדיקא הו דאנתונ אשׁלמתונ וקטלתוניהי |
[52]Which of the prophets have not your fathers persecuted and murdered? Especially have they slain those who foretold the coming of the Righteous One whom you betrayed and murdered. |
| [53]וקבלתונ נמוסא ביד פוקדנא דמלאכא ולא נטרתוניהי |
[53]You received the law by the disposition of angels, and have not kept it. |
| [54]וכד שׁמעו הוו הלינ אתמליו חמתא בנפשׁהונ ומחרקינ הוו שׁניהונ עלוהי |
[54]When they heard these things, they were enraged, and gnashed their teeth at him. |
| [55]והו כד מלא הוא הימנותא ורוחא דקודשׁא חר בשׁמיא וחזא תשׁבוחתא דאלהא ולישׁוע כד קאמ מנ ימינא דאלהא |
[55]But he, full of faith and Holy Spirit, looked up to heaven and saw the glory of God and Jesus standing at the right hand of God. |
| [56]ואמר הא חזא אנא שׁמיא כד פתיחינ ולברה דאנשׁא כד קאמ מנ ימינא דאלהא |
[56]And he said, Behold I see the heavens opened and the Son of Man standing at the right hand of God. |
| [57]וקעו בקלא רמא וסכרו אדניהונ וגזמו עלוהי כלהונ |
[57]Then they cried out with a loud voice, and stopped their ears and with one accord, shouted threats against Stephen. |
| [58]ואחדו אפקוהי לבר מנ מדינתא ורגמינ הוו לה ואילינ דאסהדו עלוהי סמו נחתיהונ לות רגלוהי דעלימא חד דמתקרא שׁאול |
[58]And they seized him and took him outside the city and began to stone him. Those who testified against him placed their clothes under the care of a young man called Saul. |
| [59]ורגמינ הוו לה לאסטפנוס כד מצלא ואמר מרנ ישׁוע קבל רוחי |
[59]And they stoned Stephen as he prayed, saying, Our LORD Jesus, accept my spirit. |
| [60]וכד סמ בורכא קעא בקלא רמא ואמר מרנ לא תקימ להונ הדא חטיתא וכד הדא אמר שׁכב |
[60]And as he knelt down, he cried with a loud voice and said, Our LORD, do not hold this sin against them. When he had said this, he passed away. |