[1]כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם[2]שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך־אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה[3]תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח[4]וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם[5]ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה־וחי[6]פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום[7]על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך[8]ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך[9]כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים־ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה[10]ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים[11]וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל[12]ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם־ומת[13]לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך[14]לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים־בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה[15]לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים־יקום דבר[16]כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה[17]ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם[18]ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו[19]ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך[20]והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה־בקרבך[21]ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל