|
|
| [1]אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים |
[1]Then sang Moses and the children of Israel this song unto the Lord, and said in this manner, I will sing unto the Lord: for he hath triumphed gloriously: the horse and him that rode upon him hath he overthrown in the sea. |
| [2]עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו |
[2]The Lord is my strength and praise, and he is become my salvation. He is my God, and I will prepare him a tabernacle. He is my father's God, and I will exalt him. |
| [3]יהוה איש מלחמה יהוה שמו |
[3]The Lord is a man of war, his name is Jehovah. |
| [4]מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף |
[4]Pharaoh's chariots and his host hath he cast into the sea: his chosen captains also were drowned in the Red Sea. |
| [5]תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן |
[5]The depths have covered them, they sank to the bottom as a stone. |
| [6]ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב |
[6]Thy right hand, Lord, is glorious in power: thy right hand, Lord, hath bruised the enemy. |
| [7]וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך־יאכלמו כקש |
[7]And in thy great glory thou hast overthrown them that rose against thee: thou sentest forth thy wrath, which consumed them as the stubble. |
| [8]וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים |
[8]And by the blast of thy nostrils the waters were gathered, the floods stood still as an heap, the depths congealed together in the heart of the sea. |
| [9]אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי־ אריק חרבי תורישמו ידי |
[9]The enemy said, I will pursue, I will overtake them, I will divide the spoil, my lust shall be satisfied upon them, I will draw my sword, mine hand shall destroy them. |
| [10]נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים |
[10]blewest with thy wind, the sea covered them, they sank as lead in the mighty waters. |
| [11]מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא |
[11]Who is like unto thee, O Lord, among the Gods! Who is like thee so glorious in holiness, fearful in praises, showing wonders! |
| [12]נטית ימינך־תבלעמו ארץ |
[12]stretchedst out thy right hand, the earth swallowed them. |
| [13]נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך |
[13]Thou wilt by thy mercy carry this people, which thou deliverest: thou wilt bring them in thy strength unto thine holy habitation. |
| [14]שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת |
[14]The people shall hear and be afraid: sorrow shall come upon the inhabitants of Palestina. |
| [15]אז נבהלו אלופי אדום־ אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען |
[15]Then the dukes of Edom shall be amazed, and trembling shall come upon the great men of Moab: all the inhabitants of Canaan shall wax faint hearted. |
| [16]תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית |
[16]Fear and dread shall fall upon them: because of the greatness of thine arm, they shall be still as a stone, till thy people pass, O Lord: till this people pass, which thou hast purchased. |
| [17]תבאמו ותטעמו בהר נחלתך־ מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך |
[17]Thou shalt bring them in, and plant them in the mountain of thine inheritance , which is the place that thou hast prepared, O Lord, for to dwell in, even the sanctuary, O Lord, which thine hands shall establish. |
| [18]יהוה ימלך לעלם ועד |
[18]The Lord shall reign forever and ever. |
| [19]כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים |
[19]For Pharaoh's horses went with his chariots and horsemen into the sea, and the Lord brought the waters of the sea upon them: but the children of Israel went on dry land in the midst of the sea. |
| [20]ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף־בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת |
[20]And Miriam the prophetess, sister of Aaron took a timbrel in her hand, and all the women came out after her with timbrels and dances. |
| [21]ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים |
[21]And Miriam answered the men, Sing ye unto the Lord: for he hath triumphed gloriously: the horse and his rider hath he overthrown in the sea. |
| [22]ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים |
[22]Then Moses brought Israel from the Red Sea, and they went out into the wilderness of Shur: and they went three days in the wilderness, and found no waters. |
| [23]ויבאו מרתה־ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה |
[23]And when they came to Marah, they could not drink of the waters of Marah, for they were bitter: therefore the name of the place was called Marah. |
| [24]וילנו העם על משה לאמר מה נשתה |
[24]Then the people murmured against Moses, saying, What shall we drink? |
| [25]ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו |
[25]And he cried unto the Lord, and the Lord showed him a tree, which when he had cast into the waters, the waters were sweet: there he made them an ordinance and a law, and there he proved them, |
| [26]ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו־כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך |
[26]And said, if thou wilt diligently hearken, O Israel, unto the voice of the Lord thy God, and wilt do that, which is right in his sight, and wilt give ear unto his commandments, and keep all his ordinances, then will I put none of these diseases upon thee, which I brought upon the Egyptians: for I am the Lord that healeth thee. |
| [27]ויבאו אילמה־ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים |
[27]And they came to Elim, where were twelve fountains of water, and seventy palm trees, and they camped there by the waters. |