|
|
| [1]THE word of the LORD came to me, saying, |
[1]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| [2]Son of man, say to the king of Tyre, Thus says the LORD God: Because your heart is lifted up and you have said, I am a god, I sit in the seat of God, in the heart of the seas; and yet you are a man, and not God, though you think of your heart as though it were the heart of God; |
[2]בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני־מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים |
| [3]Perhaps you are wiser than Daniel, or you have seen hidden things by your wisdom; |
[3]הנה חכם אתה מדנאל [Q: מדניאל] כל סתום לא עממוך |
| [4]With your understanding you have become powerful, and have gotten silver and gold into your treasures; |
[4]בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך |
| [5]By your great wisdom and by your trade you have increased your riches, and your heart is lifted up because of your riches; |
[5]ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך |
| [6]Therefore thus says the LORD God: Because you think of your heart as though it were the heart of God; |
[6]לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים |
| [7]Behold, therefore I will bring strangers upon you, the mightiest of the nations, and they shall draw their swords against the beauty of your wisdom, and they shall defile your glory. |
[7]לכן הנני מביא עליך זרים־עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך |
| [8]They shall bring you down to ruin, and you shall die the death of those who are slain in the midst of the seas. |
[8]לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים |
| [9]Perhaps you will still say before those who slay you, I am God. Yet you are but a man, and no God, in the hands of those who slay you. |
[9]האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך |
| [10]You shall die by the hand of uncircumcised strangers; for I have spoken it, says the LORD God |
[10]מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה |
| [11]Moreover the word of the LORD came to me, saying, |
[11]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| [12]Son of man, take up a lamentation over the king of Tyre, and say to him, Thus says the LORD God: You were the seal of wisdom and the crown of beauty. |
[12]בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי |
| [13]You have been in Eden, the garden of God; you were decked with every precious stone, the sardius, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire and pearls; and you have filled your treasuries with gold and your chests with precious stones; you had all of these things from the day you were created. |
[13]בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו |
| [14]You were with the anointed cherub that shelters; and I have set you on the holy mountain of God; and you were safe in the midst of the stones of fire. |
[14]את כרוב־ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית־בתוך אבני אש התהלכת |
| [15]You were perfect in your ways, from the day that you were created till iniquity was found in you. |
[15]תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך |
| [16]By the multitude of your merchandise you have filled your land with iniquity and you have sinned; therefore I will cast you from the mountain of God; and I will destroy you, O sheltering cherub, from the midst of the stones of fire. |
[16]ברב רכלתך מלו תוכך חמס־ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש |
| [17]Since your heart was lifted up because of your beauty, now your wisdom and your beauty are corrupted; I will cast you to the ground before kings, that you may be a spectacle before them. |
[17]גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך־לראוה בך |
| [18]By the multitude of your frauds, by the iniquity of your traffic, you have defiled your sanctuary; therefore I will bring forth a fire from the midst of you, and it shall devour you, and I will reduce you to ashes upon the earth in the sight of all those who see you. |
[18]מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך |
| [19]All those who know you among the people shall be astonished at you; you shall be brought to destruction, and you never shall be any more |
[19]כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם |
| [20]The word of the LORD came to me, saying, |
[20]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| [21]Son of man, set your face against Zidon, and prophesy against it, |
[21]בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה |
| [22]And say, Thus says the LORD God: Behold, I am against you, O Zidon; and I will be glorified in the midst of you; and the people shall know that I am the LORD, when I shall have executed judgments in her and shall be sanctified in her. |
[22]ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים־ונקדשתי בה |
| [23]For I will send her pestilence and blood into her streets; and the wounded shall fall in the midst of her by the sword that is upon her on every side; and they shall know that I am the LORD. |
[23]ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה |
| [24]And there shall be no more a pricking brier to the house of Israel, nor a thorn to cause them pain from all that are round about them, and that curse them; and they shall know that I am the LORD God. |
[24]ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה |
| [25]Thus says the LORD God: When I have gathered the house of Israel from the peoples among whom they are scattered, and shall be sanctified by them in the sight of the nations, then shall they dwell in the land which I have given to my servant Jacob. |
[25]כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב |
| [26]And they shall dwell in it safely, and shall build houses and plant vineyards; yea, they shall dwell with confidence after I have executed judgments on all those who hurt them round about them; and they shall know that I am the LORD their God |
[26]וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם־וידעו כי אני יהוה אלהיהם |