|
|
| [1]ܐܲܢ̄ܬ̇ ܕܹܝܢ ܒܲܪܢܵܫܵܐ: ܣܲܒ̣ ܠܵܟ ܠܒܸܬܵܐ ܘܣܝܼܡܹܝܗ̇ ܩܕܼܵܡܲܝܟ: ܘܲܪܫܘܿܡ ܥܠܹܝܗ̇ ܡܕܼܝܼܢ̄ܬܵܐ ܐܘܿܪܸܫܠܸܡ. |
[1]ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם |
| [2]ܘܲܥܒܸܕܼ ܥܠܹܝܗ̇ ܐܘܼܠܨܵܢܵܐ: ܘܲܒ̣ܢܝܼ ܥܠܹܝܗ̇ ܩܲܠܩܘܼܡܹ̈ܐ: ܘܐܲܟ̣ܡܸܢ ܥܠܹܝܗ̇ ܟܡܹܐܢܹ̈ܐ: ܘܐܲܫܪܵܐ ܥܠܹܝܗ̇ ܡܲܫ̱ܪ̈ܝܵܬ̣ܵܐ: ܘܲܥܒܸܕܼ ܠܵܗ̇ ܙܘܹܝܕܢܹ̈ܐ ܟܲܕܼ ܚܵܕܼܪܵܐ. |
[2]ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב |
| [3]ܘܐܲܢ̄ܬ̇ ܣܲܒ̣ ܠܵܟ ܛܸܓܢܵܐ ܕܦܲܪܙܠܵܐ: ܘܲܥܒܸܕܲܝܗܝ ܐܸܣܬ̣ܵܐ ܕܦܲܪܙܠܵܐ ܒܲܝܢܲܝܟ ܠܲܡܕܼܝܼܢ̄ܬܵܐ: ܘܛܲܝܸܒ̣ ܐܲܦܲܝ̈ܟ ܥܠܹܝܗ̇: ܘܬܸܗܘܹܐ ܒܲܚܒ̣ܘܼܫܝܵܐ ܘܬܹܐܠܨܝܼܗ̇: ܗܵܕܹܐ ܐܵܬܹܐ ܗ̄ܝܼ ܠܲܕܼܒܹܝܬ̣ ܝܑܼܣܪܵܝܹܠ. |
[3]ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה־אות היא לבית ישראל |
| [4]ܘܐܲܢ̄ܬ̇ ܕܡܲܟ ܥܲܠ ܣܸܛܪܵܐ ܕܣܸܡܵܠܵܐ: ܘܣܝܼܡ ܥܵܘܼܠܵܐ ܕܒܹܝܬ̣ ܝܑܼܣܪܵܝܹܠ ܥܠܘܗܝ: ܡܸܢܝܵܢ ܝܵܘ̈ܡܵܬ̣ܵܐ ܕܕܼܵܡܹ̇ܟ ܐܲܢ̄ܬ̇ ܥܠܵܘܗܝ ܬܸܫܩܘܿܠ ܥܵܘܼܠܗܘܿܢ. |
[4]ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם |
| [5]ܘܐܸܢܵܐ ܝܸܗ̄ܒܹ̇ܬ̣ ܠܵܟ ܬܪܹܝܢ ܥܵܘ̈ܠܝܼܢ ܠܡܸܢܝܵܢܵܐ ܕܝܵܘ̈ܡܵܬ̣ܵܐ: ܬܠܵܬ̣ܡܵܐܐ ܘܬܸܫܥܝܼܢ ܝܵܘ̈ܡܝܼܢ: ܘܬܸܫܩܘܿܠ ܥܵܘܼܠܵܐ ܕܒܹܝܬ̣ ܝܑܼܣܪܵܝܹܠ. |
[5]ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל |
| [6]ܘܲܬ̣ܫܲܡܠܹܐ ܗܵܠܹܝܢ: ܘܬܸܕܼܡܲܟ ܥܲܠ ܣܸܛܪܵܟ ܕܝܲܡܝܼܢܵܐ: ܘܬܸܫܩܘܿܠ ܥܵܘܼܠܵܐ ܕܒܹܝܬ̣ ܝܑܼܗܘܼܕܼܵܐ ܐܲܪܒ̇ܥܝܼܢ ܝܵܘ̈ܡܝܼܢ: ܝܵܘܡܵܐ ܠܫܲܢ̄ܬܵܐ ܝܸܗ̄ܒܹ̇ܬ̣ ܠܵܟ. |
[6]וכלית את אלה ושכבת על צדך הימיני [Q: הימני] שנית ונשאת את עון בית יהודה־ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך |
| [7]ܘܥܲܠ ܐܘܼܠܨܵܢܵܗ̇ ܕܐܘܿܪܸܫܠܸܡ ܬܛܲܝܸܒ̣ ܐܲܦܲܝ̈ܟ: ܘܲܕܼܪܵܥܵܟ ܬܲܥܫܸܢ: ܘܬܸܬ̣ܢܲܒܹ̇ܐ ܥܠܹܝܗ̇. |
[7]ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה |
| [8]ܗܵܐ ܐܲܪܡܝܼܬ̣ ܥܠܲܝܟ ܫܸܫ̈ܠܵܬ̣ܵܐ: ܘܠܵܐ ܬܸܬ̣ܗ̱ܦܲܟ ܡ̣ܢ ܣܸܛܪܵܟ ܠܣܸܛܪܵܟ: ܥܕܲܡܵܐ ܕܢܸܫ̱ܠܡܘܼܢ ܝܵܘ̈ܡܵܬ̣ܵܐ ܕܲܚܒ̣ܘܼܫܝܵܟ. |
[8]והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך |
| [9]ܘܣܲܒ̣ ܠܵܟ ܚܸܛܹ̈ܐ ܘܲܣܥܵܪܹ̈ܐ: ܘܓ̣ܘܼܡܹ̈ܐ ܘܲܛܠܵܦ̮̈ܚܹܐ: ܘܕܼܘܼܚܢܵܐ ܘܟ̣ܘܼ̈ܢܵܬ̣ܵܐ: ܘܐܲܪܡܵܐ ܐܸܢܘܿܢ ܒܡܵܐܢܵܐ ܚܲܕܼ: ܘܲܥܒܸܕܼ ܐܸܢܘܿܢ ܠܵܟ ܠܲܚܡܵܐ: ܠܡܸܢܝܵܢܵܐ ܕܝܵܘ̈ܡܵܬ̣ܵܐ ܕܕܼܵܡܹ̇ܟ ܐܲܢ̄ܬ̇ ܥܲܠ ܣܸܛܪܵܟ: ܬܠܵܬ̣ܡܵܐܐ ܘܬܸܫܥܝܼܢ ܝܵܘ̈ܡܝܼܢ ܬܹܐܟ̣ܠܝܼܘܗܝ. |
[9]ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום־תאכלנו |
| [10]ܘܡܹܐܟ̣ܘܼܠܬܵܟ ܬܸܗܘܹܐ ܥܸܣܪܝܼܢ ܡܲܬ̣ܩܵܠܝܼ̈ܢ ܒܝܵܘܡܵܐ: ܡ̣ܢ ܥܸܕܵܢܵܐ ܠܥܸܕܵܢܵܐ. |
[10]ומאכלך אשר תאכלנו־במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו |
| [11]ܘܡܲـ̈ـܝܵܐ ܒܲܟ̣ܝܵܠܬܵܐ ܬܸܫܬܸ̇ܐ. ܚܕܼܵܐ ܡ̣ܢ ܫܸܬ̣ ܡ̈ܢܵܘܵܬܹܗ ܕܗܸܡܝܼܢܵܐ: ܡ̣ܢ ܥܸܕܵܢܵܐ ܠܥܸܕܵܢܵܐ ܬܸܫܬܹ̇ܐ. |
[11]ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה |
| [12]ܘܪܲܥܦܵܐ ܕܲܣܥܵܪܹ̈ܐ ܬܹܐܟ̣ܘܿܠ: ܕܲܡܛܵܘܝ ܥܲܠ ܟܒܲـ̈ـܝܵܐ ܕܒܲܪܢܵܫܵܐ ܠܥܹܢܲܝܗܘܿܢ. |
[12]ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם־תעגנה לעיניהם |
| [13]ܐܵܡܲܪ ܡܵܪܝܵܐ: ܗܵܟܲܢܵܐ ܢܹܐܟ̣ܠܘܼܢ ܒܢܲܝ̈ ܝܑܼܣܪܵܝܹܠ ܠܲܚ̱ܡܗܘܿܢ ܒܛܲܢܦܘܼܬ̣ܵܐ: ܒܹܝܬ̣ ܥܲܡܡܹ̈ܐ ܕܐܸܕܼܚܘܿܩ ܐܸܢܘܿܢ ܠܬܲܡܵܢ. |
[13]ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם |
| [14]ܘܐܸܡ̇ܪܹܬ̣ ܐܲܠܵܗܵܐ ܡܵܪܹܐ ܡܵܪ̈ܵܘܵܬ̣ܵܐ: ܢܲܦ̮ܫܝ ܠܵܐ ܗܘ̤ܵܬ̣ ܡܛܲܢܦܵܐ: ܘܲܕܼܡܲܪܥܵܐ ܘܕܲܬ̣ܒ̣ܝܼܪܵܐ ܠܚܝ̄ܘܬ̣ܵܐ ܠܵܐ ܐܸܟ̣ܠܹ̇ܬ̣ ܡ̣ܢ ܛܲܠܝܘܼܬ̣ܝ ܘܲܥܕܲܡܵܐ ܠܝܵܘܡܵܐ: ܘܠܵܐ ܥܲܠ ܠܦܘܼܡܝ ܒܸܣܪܵܐ ܛܲܢܦܵܐ. |
[14]ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול |
| [15]ܘܐܸܡܲܪ ܠܝܼ: ܗܵܐ ܝܸܗ̄ܒܹ̇ܬ̣ ܠܵܟ ܟܒܲـ̈ـܝܵܐ ܕܬ̣ܵܘܪܹ̈ܐ ܚܠܵܦ ܟܒܲـ̈ـܝܵܐ ܕܲܒ̣ܢܲܝ̈ܢܵܫܵܐ: ܕܬܸܥܒܸ̇ܕܼ ܠܲܚܡܵܟ ܥܠܲܝܗܹܝܢ. |
[15]ויאמר אלי־ראה נתתי לך את צפועי [Q: צפיעי] הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם |
| [16]ܘܐܸܡܲܪ ܠܝܼ ܒܲܪܢܵܫܵܐ: ܗܵܐ ܬܵܒܲܪ ܐ̄ܢܵܐ ܩܲܢܝܵܐ ܕܲܥܒ̣ܘܼܪܵܐ ܒܐܘܿܪܸܫܠܸܡ: ܘܢܹܐܟ̣ܠܘܼܢ ܠܲܚܡܵܐ ܒܡܲܬ̣ܩܵܠܵܐ: ܘܡܲـ̈ـܝܵܐ ܒܨܲܗ̈ܘܵܢܹܐ ܒܲܟ̣ܝܵܠܬ̣ܵܐ ܢܸܫܬ̇ܘܿܢ. |
[16]ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו |
| [17]ܘܢܸܗܘܘܿܢ ܨܪܝܼܟ̣ܝܼܢ ܠܠܲܚܡܵܐ ܘܲܠܡܲـ̈ـܝܵܐ: ܘܲܢܣܘܼܦܘܼܢ ܓܒܲܪ ܘܐܲܚܘܼܗܝ: ܘܢܸܬ̣ܡ̱ܣܘܿܢ ܒܥܵܘܼܠܗܘܿܢ. |
[17]למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם |