[1]על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי[2]ויענני יהוה ויאמר כתב חזון ובאר על הלחות־למען ירוץ קורא בו[3]כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו־כי בא יבא לא יאחר[4]הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה[5]ואף כי היין בגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים[6]הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו־עד מתי ומכביד עליו עבטיט[7]הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו[8]כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה[9]הוי בצע בצע רע־לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע[10]יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך[11]כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה[12]הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה[13]הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו[14]כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים[15]הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר־למען הביט על מעוריהם[16]שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך[17]כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה[18]מה הועיל פסל כי פסלו יצרו־מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים[19]הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה־הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו[20]ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ