|
|
| [1]בקדמיתא דינ אית הוא בה פוקדא דתשׁמשׁתא ובית קודשׁא עלמניא |
[1]Now, under the first [covenant], there were ordinances of ministration, and a worldly sanctuary. |
| [2]משׁכנא גיר קדמיא דאתעבד אית הוא בה מנרתא ופתורא ולחמ אפא ומתקרא הוא בית קודשׁא |
[2]For in the first tabernacle which was erected, there was the candlestick, and the table and the bread of the presence; and this was called the Sanctuary. |
| [3]משׁכנא דינ גויא דלגו מנ אפי תרעא דתרינ מתקרא הוא קדושׁ קודשׁא |
[3]But the inner tabernacle, which was within the second veil, was called the Holy of Holies. |
| [4]ואית הוא בה בית בסמא דדהבא וקבותא דדיתקא דקרימא כלה בדהבא ואית בה קסטא דדהבא הי דאית הוא בה מננא ושׁבטא דאהרונ הו דאפרע ולוחא דדיתקא |
[4]And there were in it the golden censer and the ark of the covenant, which was all over laid with gold; and in it were the golden urn which contained the manna and the rod of Aaron which sprouted, and the tables of the covenant; |
| [5]ולעל מנה כרובא דשׁובחא דמטלינ על חוסיא לא הוא דינ זבנא הו דנאמר על חדא חדא מנ הלינ דהכנא מתקננ הוי |
[5]and over it were the cherubim of glory, which overshadowed the mercy seat. But there is not time to speak particularly of each of the things which were so arranged. |
| [6]ולמשׁכנא בריא בכלזבנ עאלינ הוו כומרא ומשׁלמינ הוו תשׁמשׁתהונ |
[6]And into the outer tabernacle the priests, at all times, entered, and performed their ministration. |
| [7]למשׁכנא דינ דלגו מנה חדא הו בשׁנתא בלחודוהי עאל הוא רב כומרא בדמא הו דמקרב הוא חלפ נפשׁה וחלפ סכלותה דעמא |
[7]But into the interior tabernacle, once a year only, the high priest entered, with the blood which he offered for himself and for the sins of the people. |
| [8]בהדא דינ מודעא הות רוחא דקודשׁא דלא אתגלית עדכיל אורחא דקדישׁא כמאזבנא דאית הוא קימא למשׁכנא קדמיא |
[8]And by this the Holy Spirit indicated, that the way to the holy [places] was not yet manifested, so long as the first tabernacle was standing: |
| [9]ואיתוהי הוא מתלא הנא לזבנא הו דבה קורבנא ודבחא מתקרבינ הוו אילינ דלא משׁכחינ הוו למגמר תארתה דמנ דמקרב להונ |
[9]and it was a symbol, for that time, during which oblation and sacrifices were offered that could not make perfect the conscience of him who offered them: |
| [10]אלא במאכלא ובמשׁתיא בלחוד ובמעמודיתא דזנינ זנינ דאיתיהינ פוקדא דבסרא דסימינ עדמא לזבנא דתורצא |
[10]but [they consisted] only in food and drink, and in the ablutions of divers things; which were carnal ordinances, and were set up until the time of a reformation. |
| [11]משׁיחא דינ דאתא הוא רב כומרא דטבתא דסער ועל למשׁכנא רבא ומשׁלמנא דלא עביד באידיא ולא הוא מנ הלינ בריתא |
[11]But the Messiah who came, was a High Priest of the good things which he wrought: and he entered into the great and perfect tabernacle, which was not made with hands and was not of these created things. |
| [12]ולא על בדמא דצפריא ודעגלא אלא בדמא דנפשׁה על חדא זבנ לבית מקדשׁא ואשׁכח פורקנא דלעלמ |
[12]And he did not enter with the blood of goats and calves; but with the blood of himself, he entered once into the sanctuary, and obtained eternal redemption. |
| [13]אנ גיר דמא דצפריא ודעגלא וקטמא דעגלתא מתרסס הוא על אילינ דמתטמאינ הוו ומקדשׁ להונ לדוכיא דבסרהונ |
[13]For if the blood of goats and calves, with the ashes of a heifer, was sprinkled upon them that were defiled, and sanctified them as to the purification of their flesh; |
| [14]כמא הכיל יתיראית דמה דמשׁיחא דברוחא דלעלמ נפשׁה קרב דלא מומ לאלהא נדכא תארתנ מנ עבדא מיתא דנשׁמשׁ לאלהא חיא |
[14]then how much more will the blood of the Messiah, who by the eternal Spirit offered himself without blemish to God, purge our conscience from dead works, so that we may serve the living God? |
| [15]מטל הנא הו הוא מצעיא דדיתקא חדתא דבמותה הו הוא פורקנא לאילינ דעברו על דיתקא קדמיתא דנסבונ מולכנא אילינ דאתקריו לירתותא דלעלמ |
[15]And for this reason he became the Mediator of the new covenant, that he might by his death be redemption, to them who had transgressed the first covenant; so that they, who are called to the eternal inheritance, might receive the promise. |
| [16]איכא גיר דאית דיתקא מותא הו מחויא דהו דעבדה |
[16]For where there is a testament, it indicateth the death of him who made it. |
| [17]על מיתא הו דינ בלחוד משׁתררא מטל דכמא דחי הו דעבדה לית בה חשׁחו |
[17]For it is valid, only of a deceased [person]; because it hath no use, so long as the maker of it liveth. |
| [18]מטל הנא אפ לא קדמיתא דלא דמא אשׁתררת |
[18]Therefore also the first [covenant] was not confirmed without blood. |
| [19]כד אתפקד גיר כלה פוקדנא מנ מושׁא לעמא כלה בנמוסא נסב הוא מושׁא דמא דעגלתא ומיא בעמרא דזחוריתא וזופא ורס על ספרא ועל עמא כלה |
[19]For when the whole ordinance had been propounded by Moses to all the people, according to the law; Moses took the blood of a heifer, and water, with scarlet wool and hyssop, and sprinkled upon the books and upon all the people; |
| [20]ואמר להונ דהנו דמא דדיתקא הי דאתפקדת לכונ מנ אלהא |
[20]and said to them, This is the blood of the covenant which is enjoined by God. |
| [21]אפ על משׁכנא ועל כלהונ מאנא דתשׁמשׁתא מנה מנ דמא רס |
[21]With that blood he also sprinkled upon the tabernacle, and upon all the vessels of ministration: |
| [22]מטל דכל מדמ בדמא הו מתדכא בנמוסא ודלא שׁופע דמא לית שׁובקנא |
[22]because every thing, according to the law, is purified with blood: and without the shedding of blood, there is no remission. |
| [23]אננקא הי גיר דהלינ דדמותא אנינ דשׁמיניתא בהלינ מתדכינ הלינ דינ שׁמיניתא בדבחא דמיתרינ מנ הלינ |
[23]For it was necessary that these, the emblems of heavenly things, should be purified, with those things; but the heavenly things themselves, with sacrifices superior to them. |
| [24]לא הוא גיר לבית מקדשׁא דעביד באידיא על משׁיחא דאיתוהי דמותא דהו שׁרירא אלא לה לשׁמיא על דנתחזא קדמ פרצופה דאלהא חלפינ |
[24]For the Messiah entered not into the sanctuary made with hands, which is the emblem of the true [sanctuary]: but he entered into heaven itself to appear in the presence of God for us. |
| [25]אפ לא דנקרב נפשׁה זבנתא סגיאתא איכ דעבד הוא רב כומרא ועאל בכל שׁנא לבית מקדשׁא בדמא דלא דילה |
[25]Neither [was it necessary], that he should offer himself many times, as the high priest entered every year into the sanctuary, with blood not his own: |
| [26]ואנ לא חיב הוא דזבנתא סגיאתא נחשׁ מנ שׁוריה דעלמא השׁא דינ בחרתה דעלמא חדא הו זבנ קרב נפשׁה בדביחותה דנבטליה לחטיתא |
[26]otherwise, he must have suffered many times, since the commencement of the world; but now in the end of the world, he hath once offered himself in a self-sacrifice, to abolish sin. |
| [27]ואיכנא דסימ לבני אנשׁא דחדא זבנ נמותונ ומנ בתר מותהונ דינא |
[27]And, as it is appointed to men, that they must once die, and after their death is the judgment; |
| [28]הכנא אפ משׁיחא חדא זבנ אתקרב ובקנומה דבח חטהא דסגיאא דתרתינ דינ זבנינ דלא חטהינ מתחזא לחייהונ דאילינ דמסכינ לה |
[28]so also the Messiah was once offered; and, by himself, he immolated the sins of many: and a second time, without sins, will he appear for the life of them who expect him. |