|
|
| [1]Audite, insulæ; et attendite, populi de longe; Dominus ab utero vocavit me, de ventre matris meæ recordatus est nominis mei. |
[1]שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי |
| [2]Et posuit os meum quasi gladium acutum, in umbra manus suæ protexit me; et posuit me sicut sagittam electam, in pharetra sua abscondit me. |
[2]וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני |
| [3]Et dixit mihi: Servus meus es tu Israël, quia in te gloriabor. |
[3]ויאמר לי עבדי אתה־ישראל אשר בך אתפאר |
| [4]Et ego dixi: In vacuum laboravi, sine causa et vane fortitudinem meam consumpsi, ergo judicium meum cum Domino, et opus meum cum Deo meo. |
[4]ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי |
| [5]Et nunc dicit Dominus, formans me ex utero servum sibi, ut reducam Jacob ad eum, et Israël non congregabitur; et glorificatus sum in oculis Domini, et Deus meus factus est fortitudo mea. |
[5]ועתה אמר יהוה יוצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא [Q: לו] יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי |
| [6]Et dixit: Parum est ut sis mihi servus ad suscitandas tribus Jacob, et fæces Israël convertendas; ecce dedi te in lucem gentium, ut sis salus mea usque ad extremum terræ. |
[6]ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי [Q: ונצורי] ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ |
| [7]Hæc dicit Dominus, redemptor Israël, Sanctus ejus, ad contemptibilem animam, ad abominatam gentem, ad servum dominorum: Reges videbunt, et consurgent principes, et adorabunt propter Dominum quia fidelis est, et Sanctum Israël qui elegit te. |
[7]כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו־למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך |
| [8]Hæc dicit Dominus: In tempore placito exaudivi te, et in die salutis auxiliatus sum tui; et servavi te, et dedi te in fœdus populi, ut suscitares terram, et possideres hæreditates dissipatas; |
[8]כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות |
| [9]ut diceres his qui vincti sunt: Exite; et his qui in tenebris: Revelamini. Super vias pascentur, et in omnibus planis pascua eorum. |
[9]לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם |
| [10]Non esurient neque sitient, et non percutiet eos æstus et sol, quia miserator eorum reget eos, et ad fontes aquarum potabit eos. |
[10]לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם |
| [11]Et ponam omnes montes meos in viam, et semitæ meæ exaltabuntur. |
[11]ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון |
| [12]Ecce isti de longe venient, et ecce illi ab aquilone et mari, et isti de terra australi. |
[12]הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים |
| [13]Laudate, cæli, et exsulta, terra; jubilate, montes, laudem, quia consolatus est Dominus populum suum, et pauperum suorum miserebitur. |
[13]רנו שמים וגילי ארץ יפצחו [Q: ופצחו] הרים רנה כי נחם יהוה עמו וענייו ירחם |
| [14]Et dixit Sion: Dereliquit me Dominus, et Dominus oblitus est mei. |
[14]ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני |
| [15]Numquid oblivisci potest mulier infantem suum, ut non misereatur filio uteri sui? Et si illa oblita fuerit, ego tamen non obliviscar tui. |
[15]התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך |
| [16]Ecce in manibus meis descripsi te; muri tui coram oculis meis semper. |
[16]הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד |
| [17]Venerunt structores tui; destruentes te et dissipantes a te exibunt. |
[17]מהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו |
| [18]Leva in circuitu oculos tuos, et vide; omnes isti congregati sunt, venerunt tibi. Vivo ego, dicit Dominus, quia omnibus his velut ornamento vestieris, et circumdabis tibi eos quasi sponsa; |
[18]שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה |
| [19]quia deserta tua, et solitudines tuæ, et terra ruinæ tuæ, nunc angusta erunt præ habitatoribus; et longe fugabuntur qui absorbebant te. |
[19]כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך |
| [20]Adhuc dicent in auribus tuis filii sterilitatis tuæ: Angustus est mihi locus, fac spatium mihi ut habitem. |
[20]עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה |
| [21]Et dices in corde tuo: Quis genuit mihi istos? Ego sterilis et non pariens, transmigrata, et captiva; et istos quis enutrivit? Ego destituta et sola; et isti ubi erant? |
[21]ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל־הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם |
| [22]Hæc dicit Dominus Deus: Ecce levabo ad gentes manum meam, et ad populos exaltabo signum meum; et afferent filios tuos in ulnis, et filias tuas super humeros portabunt. |
[22]כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה |
| [23]Et erunt reges nutritii tui, et reginæ nutrices tuæ; vultu in terram demisso adorabunt te, et pulverem pedum tuorum lingent. Et scies quia ego Dominus, super quo non confundentur qui exspectant eum. |
[23]והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך־אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי |
| [24]Numquid tolletur a forti præda? aut quod captum fuerit a robusto, salvum esse poterit? |
[24]היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט |
| [25]Quia hæc dicit Dominus: Equidem, et captivitas a forti tolletur; et quod ablatum fuerit a robusto, salvabitur. Eos vero qui judicaverunt te, ego judicabo, et filios tuos ego salvabo. |
[25]כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע |
| [26]Et cibabo hostes tuos carnibus suis, et quasi musto, sanguine suo inebriabuntur, et sciet omnis caro quia ego Dominus salvans te, et redemptor tuus fortis Jacob. |
[26]והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב |