|
|
| [1]Μὴ πολλοὶ διδάσκαλοι γίνεσθε, ἀδελφοί μου, εἰδότες ὅτι μεῖζον κρῖμα ληψόμεθα· |
[1]לא סגיאא מלפנא נהוונ בכונ אחי אלא הויתונ ידעינ דדינא יתירא חיביננ |
| [2]πολλὰ γὰρ πταίομεν ἅπαντες. εἴ τις ἐν λόγῳ οὐ πταίει, οὗτος τέλειος ἀνήρ, δυνατὸς χαλιναγωγῆσαι καὶ ὅλον τὸ σῶμα. |
[2]סגיאתא גיר משׁתרעיננ כלנ כל דבמלתא לא שׁרע הנא איתוהי גברא גמירא דמשׁכח נשׁעבד אפ כלה פגרה |
| [3]ἴδε τῶν ἵππων τοὺς χαλινοὺς εἰς τὰ στόματα βάλλομεν πρὸς τὸ πείθεσθαι αὐτοὺς ἡμῖν, καὶ ὅλον τὸ σῶμα αὐτῶν μετάγομεν. |
[3]הא גיר פגודא בפומא דרכשׁא רמיננ איכ דנשׁתעבדונ לנ וכלה גושׁמהונ מהפכיננ |
| [4]ἰδοὺ καὶ τὰ πλοῖα, τηλικαῦτα ὄντα καὶ ὑπὸ σκληρῶν ἀνέμων ἐλαυνόμενα, μετάγεται ὑπὸ ἐλαχίστου πηδαλίου ὅπου ἂν ἡ ὁρμὴ τοῦ εὐθύνοντος βούληται. |
[4]אפ אלפא עשׁינתא כד דבירנ להינ רוחא קשׁיתא מנ קיסא זעורא מתנתפנ לאתר דחאר צבינה דהו דמדבר |
| [5]οὕτω καὶ ἡ γλῶσσα μικρὸν μέλος ἐστὶ καὶ μεγαλαυχεῖ. ἰδοὺ ὀλίγον πῦρ ἡλίκην ὕλην ἀνάπτει! |
[5]הכנא אפ לשׁנא הדמא הו זעורא ומשׁתעלא אפ נורא זעורתא עבא סגיאא מוקדא |
| [6]καὶ ἡ γλῶσσα πῦρ, ὁ κόσμος τῆς ἀδικίας. οὕτως ἡ γλῶσσα καθίσταται ἐν τοῖς μέλεσιν ἡμῶν ἡ σπιλοῦσα ὅλον τὸ σῶμα καὶ φλογίζουσα τὸν τροχὸν τῆς γενέσεως καὶ φλογιζομένη ὑπὸ τῆς γεέννης. |
[6]ולשׁנא נורא הו ועלמא דחטיתא איכ עבא הו והו לשׁנא כד איתוהי בהדמינ מכתמ לה לכלה פגרנ ומוקד יובלא דשׁרבתנ דרהטינ איכ גיגלא ויקד אפ הו בנורא |
| [7]πᾶσα γὰρ φύσις θηρίων τε καὶ πετεινῶν ἑρπετῶν τε καὶ ἐναλίων δαμάζεται καὶ δεδάμασται τῇ φύσει τῇ ἀνθρωπίνῃ, |
[7]כלהונ גיר כינא דחיותא ודפרחתא ורחשׁא דימא ודיבשׁא משׁתעבדינ לכינא דאנשׁותא |
| [8]τὴν δὲ γλῶσσαν οὐδεὶς δύναται ἀνθρώπων δαμάσαι· ἀκατάσχετον κακόν, μεστὴ ἰοῦ θανατηφόρου. |
[8]לשׁנא דינ אנשׁ לא אשׁכח דנכבשׁיוהי בישׁתא הדא דלא מתתכסא מלא הו סמא דמותא |
| [9]ἐν αὐτῇ εὐλογοῦμεν τὸν Θεὸν καὶ πατέρα, καὶ ἐν αὐτῇ καταρώμεθα τοὺς ἀνθρώπους τοὺς καθ᾽ ὁμοίωσιν Θεοῦ γεγονότας· |
[9]בה מברכיננ למריא ואבא ובה ליטיננ לבנינשׁא דבדמותא דאלהא עבידינ |
| [10]ἐκ τοῦ αὐτοῦ στόματος ἐξέρχεται εὐλογία καὶ κατάρα. οὐ χρή, ἀδελφοί μου, ταῦτα οὕτω γίνεσθαι. |
[10]ומנה מנ פומא נפקנ בורכתא ולוטתא לא ולא אחי דהלינ הכנא נסתערנ |
| [11]μήτι ἡ πηγὴ ἐκ τῆς αὐτῆς ὀπῆς βρύει τὸ γλυκὺ καὶ τὸ πικρόν; |
[11]דלמא משׁכחא דמנ חד מבועא נפקונ מיא חליא ומרירא |
| [12]μὴ δύναται, ἀδελφοί μου, συκῆ ἐλαίας ποιῆσαι ἢ ἄμπελος σῦκα; οὕτως οὐδεμία πηγὴ ἁλυκὸν καὶ γλυκὺ ποιῆσαι ὕδωρ. |
[12]או דלמא משׁכחא תתא אחי דזיתא תעבד או גפתא תאנא הכנא אפ לא מיא מליחא משׁכחינ דנתעבדונ חליא |
| [13]Τίς σοφὸς καὶ ἐπιστήμων ἐν ὑμῖν; δειξάτω ἐκ τῆς καλῆς ἀναστροφῆς τὰ ἔργα αὐτοῦ ἐν πραΰτητι σοφίας. |
[13]מנו מנכונ דחכימ ורדא נחוא עבדוהי בהופכא שׁפירא בחכמתא מכיכתא |
| [14]εἰ δὲ ζῆλον πικρὸν ἔχετε καὶ ἐριθείαν ἐν τῇ καρδίᾳ ὑμῶν, μὴ κατακαυχᾶσθε καὶ ψεύδεσθε κατὰ τῆς ἀληθείας. |
[14]אנ דינ חסמא מרירא אית בכונ או חרינא בלביכונ לא תתחתרונ על קושׁתא ותדגלונ |
| [15]οὐκ ἔστιν αὕτη ἡ σοφία ἄνωθεν κατερχομένη, ἀλλ᾽ ἐπίγειος, ψυχική, δαιμονιώδης. |
[15]מטל דהדא חכמתא מנ לעל לא נחתת אלא איתיה ארעניתא מנ חושׁבא דנפשׁא ומנ שׁאדא |
| [16]ὅπου γὰρ ζῆλος καὶ ἐριθεία, ἐκεῖ ἀκαταστασία καὶ πᾶν φαῦλον πρᾶγμα. |
[16]איכא גיר דאית חסמא וחרינא תמנ אפ דלוחיא וכלמדמ דבישׁ |
| [17]ἡ δὲ ἄνωθεν σοφία πρῶτον μὲν ἁγνή ἐστιν, ἔπειτα εἰρηνική, ἐπιεικής, εὐπειθής, μεστὴ ἐλέους καὶ καρπῶν ἀγαθῶν, ἀδιάκριτος καὶ ἀνυπόκριτος. |
[17]חכמתא דינ דמנ לעל דכיא הי ומליא שׁלמא ומכיכא ומשׁתמעניא ומליא רחמא ופארא טבא ודלא פלגותא הי ובאפא לא נסבא |
| [18]καρπὸς δὲ τῆς δικαιοσύνης ἐν εἰρήνῃ σπείρεται τοῖς ποιοῦσιν εἰρήνην. |
[18]פארא דינ דזדיקותא בשׁינא מזדרעינ לאילינ דעבדינ שׁלמא |