|
|
| [1]ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח |
[1]Then Gilead begat Jephthah, and Jephthah the Gileadite was a valiant man, but the son of an harlot. |
| [2]ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו־כי בן אשה אחרת אתה |
[2]And Gilead's wife bear him sons, and when the woman's children were come to age, they thrust out Jephthah, and said unto him, Thou shalt not inherit in our father's house: for thou art the son of a strange woman. |
| [3]ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו |
[3]Then Jephthah fled from his brethren, and dwelt in the land of Tob: and there gathered idle fellows to Jephthah, and went out with him. |
| [4]ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל |
[4]And in process of time the children of Ammon made war with Israel. |
| [5]ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב |
[5]And when the children of Ammon fought with Israel, the elders of Gilead went to fetch Jephthah out of the land of Tob. |
| [6]ויאמרו ליפתח־לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון |
[6]And they said unto Jephthah, Come and be our captain, that we may fight with the children of Ammon. |
| [7]ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם |
[7]Jephthah then answered the elders of Gilead, Did not ye hate me, and expel me out of my father's house? How then come you unto me now in time of your tribulation? |
| [8]ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד |
[8]Then the elders of Gilead said unto Jephthah, Therefore we turn again to thee now, that thou mayest go with us, and fight against the children of Ammon, and be our head over all the inhabitants of Gilead. |
| [9]ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני־אנכי אהיה לכם לראש |
[9]And Jephthah said unto the elders of Gilead, If ye bring me home again to fight against the children of Ammon, if the Lord give them before me, shall I be your head? |
| [10]ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו־אם לא כדברך כן נעשה |
[10]And the elders of Gilead said to Jephthah, The Lord be witness between us, if we do not according to thy words. |
| [11]וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה |
[11]Then Jephthah went with the elders of Gilead, and the people made him head and captain over them: and Jephthah rehearsed all his words before the Lord in Mizpeh. |
| [12]וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי |
[12]Then Jephthah sent messengers unto the king of the children of Ammon, saying, What hast thou to do with me, that thou art come against me, to fight in my land? |
| [13]ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום |
[13]And the king of the children of Ammon answered unto the messengers of Jephthah, Because Israel took my land, when they came up from Egypt, from Arnon unto Jabbok, and unto Jordan: now therefore restore those lands quietly. |
| [14]ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון |
[14]Yet Jephthah sent messengers again unto the king of the children of Ammon, |
| [15]ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון |
[15]And said unto him, Thus saith Jephthah, Israel took not the land of Moab, nor the land of the children of Ammon. |
| [16]כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה |
[16]But when Israel came up from Egypt, and walked through the wilderness unto the Red Sea, then they came to Kadesh. |
| [17]וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש |
[17]And Israel sent messengers unto the king of Edom, saying, Let me, I pray thee, go through thy land: but the king of Edom would not consent: and also they sent unto the king of Moab, but he would not: therefore Israel abode in Kadesh. |
| [18]וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב |
[18]Then they went through the wilderness, and compassed the land of Edom, and the land of Moab, and came by the east side of the land of Moab, and pitched on the other side of Arnon, and came not within the coast of Moab: for Arnon was the border of Moab. |
| [19]וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי |
[19]Also Israel sent messengers unto Sihon, king of the Amorites, the king of Heshbon, and Israel said unto him, Let us pass, we pray thee, by thy land unto our place. |
| [20]ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל |
[20]But Sihon consented not to Israel, that he should go through his coast: but Sihon gathered all his people together, and pitched in Jahaz, and fought with Israel. |
| [21]ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל־ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא |
[21]And the Lord God of Israel gave Sihon and all his folk into the hands of Israel, and they smote them: so Israel possessed all the land of the Amorites, the inhabitants of that country: |
| [22]ויירשו את כל גבול האמרי־מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן |
[22]And they possessed all the coast of the Amorites, from Arnon unto Jabbok, and from the wilderness even unto Jordan. |
| [23]ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו |
[23]Now therefore the Lord God of Israel hath cast out the Amorites before his people Israel, and shouldest thou possess it? |
| [24]הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך־אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו־אותו נירש |
[24]Wouldest not thou possess that which Chemosh thy god giveth thee to possess? So whomsoever the Lord our God driveth out before us, them will we possess. |
| [25]ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם |
[25]And art thou now far better than Balak the son of Zippor king of Moab? Did he not strive with Israel and fight against them, |
| [26]בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה־ומדוע לא הצלתם בעת ההיא |
[26]When Israel dwelt in Heshbon and in her towns, and in Aroer and in her towns, and in all the cities that are by the coasts of Arnon, three hundred years? Why did ye not then recover them in that space? |
| [27]ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון |
[27]Wherefore, I have not offended thee: but thou doest me wrong to war against me. The Lord the Judge be judge this day between the children of Israel, and the children of Ammon. |
| [28]ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו |
[28]Howbeit the king of the children of Ammon hearkened not unto the words of Jephthah, which he had sent him. |
| [29]ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון |
[29]Then the spirit of the Lord came upon Jephthah, and he passed over to Gilead and to Manasseh, and came to Mizpeh in Gilead, and from Mizpeh in Gilead he went unto the children of Ammon. |
| [30]וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי |
[30]And Jephthah vowed a vow unto the Lord, and said, If thou shalt deliver the children of Ammon into mine hands, |
| [31]והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון־והיה ליהוה והעליתיהו עלה |
[31]Then that thing that cometh out of the doors of mine house to meet me, when I come home in peace from the children of Ammon, shall be the Lord's, and I will offer it for a burnt offering. |
| [32]ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו |
[32]And so Jephthah went unto the children of Ammon to fight against them, and the Lord delivered them into his hands. |
| [33]ויכם מערוער ועד באך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל |
[33]And he smote them from Aroer even till thou come to Minnith, twenty cities, and so forth to Abel of the vineyards, with an exceeding great slaughter. Thus the children of Ammon were humbled before the children of Israel. |
| [34]ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת |
[34]Now when Jephthah came to Mizpeh unto his house, behold, his daughter came out to meet him with timbrels and dances, which was his only child: he had none other son, nor daughter. |
| [35]ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב |
[35]And when he saw her, he rent his clothes, and said, Alas my daughter, thou hast brought me low, and art of them that trouble me: for I have opened my mouth unto the Lord, and cannot go back. |
| [36]ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה־עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך־מבני עמון |
[36]And she said unto him, My father, if thou hast opened thy mouth unto the Lord, do with me as thou hast promised, seeing that the Lord hath avenged thee of thine enemies the children of Ammon. |
| [37]ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי [Q: ורעותי] |
[37]Also she said unto her father, Do thus much for me: suffer me two months, that I may go to the mountains, and bewail my virginity, I and my fellows. |
| [38]ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים |
[38]And he said, Go: and he sent her away two months: so she went with her companions, and lamented her virginity upon the mountains. |
| [39]ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל |
[39]And after the end of two months, she turned again unto her father, who did with her according to his vow which he had vowed, and she had known no man. and it was a custom in Israel: |
| [40]מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי־ארבעת ימים בשנה |
[40]The daughters of Israel went year by year to lament the daughter of Jephthah the Gileadite, four days in a year. |