|
|
| [1]בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת־כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה |
[1]ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις οὐκ ἦν βασιλεὺς ἐν ισραηλ καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἡ φυλὴ δαν ἐζήτει αὑτῇ κληρονομίαν κατοικῆσαι ὅτι οὐκ ἐνέπεσεν αὐτῇ ἕως τῆς ἡμέρας ἐκείνης ἐν μέσῳ φυλῶν ισραηλ κληρονομία |
| [2]וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם |
[2]καὶ ἀπέστειλαν οἱ υἱοὶ δαν ἀπὸ δήμων αὐτῶν πέντε ἄνδρας υἱοὺς δυνάμεως ἀπὸ σαραα καὶ ἀπὸ εσθαολ τοῦ κατασκέψασθαι τὴν γῆν καὶ ἐξιχνιάσαι αὐτὴν καὶ εἶπαν πρὸς αὐτούς πορεύεσθε καὶ ἐξιχνιάσατε τὴν γῆν καὶ ἦλθον ἕως ὄρους εφραιμ ἕως οἴκου μιχαια καὶ ηὐλίσθησαν ἐκεῖ |
| [3]המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה |
[3]αὐτοὶ ἐν οἴκῳ μιχαια καὶ αὐτοὶ ἐπέγνωσαν τὴν φωνὴν τοῦ νεανίσκου τοῦ λευίτου καὶ ἐξέκλιναν ἐκεῖ καὶ εἶπαν αὐτῷ τίς ἤνεγκέν σε ὧδε καὶ τί σὺ ποιεῖς ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ καὶ τί σοι ὧδε |
| [4]ויאמר אלהם־כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן |
[4]καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς οὕτως καὶ οὕτως ἐποίησέν μοι μιχαιας καὶ ἐμισθώσατό με καὶ ἐγενόμην αὐτῷ εἰς ἱερέα |
| [5]ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה־התצלח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה |
[5]καὶ εἶπαν αὐτῷ ἐρώτησον δὴ ἐν τῷ θεῷ καὶ γνωσόμεθα εἰ εὐοδωθήσεται ἡ ὁδὸς ἡμῶν ἐν ᾗ ἡμεῖς πορευόμεθα ἐν αὐτῇ |
| [6]ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה |
[6]καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ ἱερεύς πορεύεσθε ἐν εἰρήνῃ ἐνώπιον κυρίου ἡ ὁδὸς ὑμῶν ἐν ᾗ πορεύεσθε ἐν αὐτῇ |
| [7]וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחוקים המה מצידנים ודבר אין להם עם אדם |
[7]καὶ ἐπορεύθησαν οἱ πέντε ἄνδρες καὶ ἦλθον εἰς λαισα καὶ εἶδαν τὸν λαὸν τὸν ἐν μέσῳ αὐτῆς καθήμενον ἐπ ἐλπίδι ὡς κρίσις σιδωνίων ἡσυχάζουσα καὶ οὐκ ἔστιν διατρέπων ἢ καταισχύνων λόγον ἐν τῇ γῇ κληρονόμος ἐκπιέζων θησαυροῦ καὶ μακράν εἰσιν σιδωνίων καὶ λόγον οὐκ ἔχουσιν πρὸς ἄνθρωπον |
| [8]ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם |
[8]καὶ ἦλθον οἱ πέντε ἄνδρες πρὸς τοὺς ἀδελφοὺς αὐτῶν εἰς σαραα καὶ εσθαολ καὶ εἶπον τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν τί ὑμεῖς κάθησθε |
| [9]ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים־אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ |
[9]καὶ εἶπαν ἀνάστητε καὶ ἀναβῶμεν ἐπ αὐτούς ὅτι εἴδομεν τὴν γῆν καὶ ἰδοὺ ἀγαθὴ σφόδρα καὶ ὑμεῖς ἡσυχάζετε μὴ ὀκνήσητε τοῦ πορευθῆναι καὶ εἰσελθεῖν τοῦ κληρονομῆσαι τὴν γῆν |
| [10]כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים־כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ |
[10]καὶ ἡνίκα ἂν ἔλθητε εἰσελεύσεσθε πρὸς λαὸν ἐπ ἐλπίδι καὶ ἡ γῆ πλατεῖα ὅτι ἔδωκεν αὐτὴν ὁ θεὸς ἐν χειρὶ ὑμῶν τόπος ὅπου οὐκ ἔστιν ἐκεῖ ὑστέρημα παντὸς ῥήματος τῶν ἐν τῇ γῇ |
| [11]ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה |
[11]καὶ ἀπῆραν ἐκεῖθεν ἀπὸ δήμων τοῦ δαν ἀπὸ σαραα καὶ ἀπὸ εσθαολ ἑξακόσιοι ἄνδρες ἐζωσμένοι σκεύη παρατάξεως |
| [12]ויעלו ויחנו בקרית יערים־ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה־הנה אחרי קרית יערים |
[12]καὶ ἀνέβησαν καὶ παρενέβαλον ἐν καριαθιαριμ ἐν ιουδα διὰ τοῦτο ἐκλήθη ἐν ἐκείνῳ τῷ τόπῳ παρεμβολὴ δαν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ἰδοὺ ὀπίσω καριαθιαριμ |
| [13]ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה |
[13]καὶ παρῆλθον ἐκεῖθεν ὄρος εφραιμ καὶ ἦλθον ἕως οἴκου μιχαια |
| [14]ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו |
[14]καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ πέντε ἄνδρες οἱ πεπορευμένοι κατασκέψασθαι τὴν γῆν λαισα καὶ εἶπαν πρὸς τοὺς ἀδελφοὺς αὐτῶν ἔγνωτε ὅτι ἔστιν ἐν τῷ οἴκῳ τούτῳ εφωδ καὶ θεραφιν καὶ γλυπτὸν καὶ χωνευτόν καὶ νῦν γνῶτε ὅ τι ποιήσετε |
| [15]ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום |
[15]καὶ ἐξέκλιναν ἐκεῖ καὶ εἰσῆλθον εἰς τὸν οἶκον τοῦ νεανίσκου τοῦ λευίτου οἶκον μιχαια καὶ ἠρώτησαν αὐτὸν εἰς εἰρήνην |
| [16]ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער־אשר מבני דן |
[16]καὶ οἱ ἑξακόσιοι ἄνδρες οἱ ἀνεζωσμένοι τὰ σκεύη τῆς παρατάξεως αὐτῶν ἑστῶτες παρὰ θύρας τῆς πύλης οἱ ἐκ τῶν υἱῶν δαν |
| [17]ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ־באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה |
[17]καὶ ἀνέβησαν οἱ πέντε ἄνδρες οἱ πορευθέντες κατασκέψασθαι τὴν γῆν |
| [18]ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים |
[18]καὶ εἰσῆλθον ἐκεῖ εἰς οἶκον μιχαια καὶ ὁ ἱερεὺς ἑστώς καὶ ἔλαβον τὸ γλυπτὸν καὶ τὸ εφωδ καὶ τὸ θεραφιν καὶ τὸ χωνευτόν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ὁ ἱερεύς τί ὑμεῖς ποιεῖτε |
| [19]ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל |
[19]καὶ εἶπαν αὐτῷ κώφευσον ἐπίθες τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τὸ στόμα σου καὶ δεῦρο μεθ ἡμῶν καὶ γενοῦ ἡμῖν εἰς πατέρα καὶ εἰς ἱερέα μὴ ἀγαθὸν εἶναί σε ἱερέα οἴκου ἀνδρὸς ἑνὸς ἢ γενέσθαι σε ἱερέα φυλῆς καὶ οἴκου εἰς δῆμον ισραηλ |
| [20]וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם |
[20]καὶ ἠγαθύνθη ἡ καρδία τοῦ ἱερέως καὶ ἔλαβεν τὸ εφωδ καὶ τὸ θεραφιν καὶ τὸ γλυπτὸν καὶ τὸ χωνευτὸν καὶ ἦλθεν ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ |
| [21]ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה־לפניהם |
[21]καὶ ἐπέστρεψαν καὶ ἀπῆλθαν καὶ ἔθηκαν τὰ τέκνα καὶ τὴν κτῆσιν καὶ τὸ βάρος ἔμπροσθεν αὐτῶν |
| [22]המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן |
[22]αὐτοὶ ἐμάκρυναν ἀπὸ οἴκου μιχαια καὶ ἰδοὺ μιχαιας καὶ οἱ ἄνδρες οἱ ἐν ταῖς οἰκίαις ταῖς μετὰ οἴκου μιχαια ἐβόησαν καὶ κατελάβοντο τοὺς υἱοὺς δαν |
| [23]ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת |
[23]καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον αὐτῶν υἱοὶ δαν καὶ εἶπαν τῷ μιχαια τί ἐστίν σοι ὅτι ἐβόησας |
| [24]ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו־ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך |
[24]καὶ εἶπεν μιχαιας ὅτι τὸ γλυπτόν μου ὃ ἐποίησα ἐλάβετε καὶ τὸν ἱερέα καὶ ἐπορεύθητε καὶ τί ἐμοὶ ἔτι καὶ τί τοῦτο λέγετε πρός με τί κράζεις |
| [25]ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו־פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך |
[25]καὶ εἶπον πρὸς αὐτὸν οἱ υἱοὶ δαν μὴ ἀκουσθήτω δὴ φωνή σου μεθ ἡμῶν μήποτε συναντήσωσιν ἐν ἡμῖν ἄνδρες πικροὶ ψυχῇ καὶ προσθήσουσιν ψυχὴν καὶ τὴν ψυχὴν τοῦ οἴκου σου |
| [26]וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו |
[26]καὶ ἐπορεύθησαν οἱ υἱοὶ δαν εἰς ὁδὸν αὐτῶν καὶ εἶδεν μιχαιας ὅτι δυνατώτεροί εἰσιν ὑπὲρ αὐτόν καὶ ἐπόστρεψεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ |
| [27]והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש |
[27]καὶ οἱ υἱοὶ δαν ἔλαβον ὃ ἐποίησεν μιχαιας καὶ τὸν ἱερέα ὃς ἦν αὐτῷ καὶ ἦλθον ἐπὶ λαισα ἐπὶ λαὸν ἡσυχάζοντα καὶ πεποιθότα ἐπ ἐλπίδι καὶ ἐπάταξαν αὐτοὺς ἐν στόματι ῥομφαίας καὶ τὴν πόλιν ἐνέπρησαν ἐν πυρί |
| [28]ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה |
[28]καὶ οὐκ ἦν ὁ ῥυόμενος ὅτι μακράν ἐστιν ἀπὸ σιδωνίων καὶ λόγος οὐκ ἔστιν αὐτοῖς μετὰ ἀνθρώπου καὶ αὐτὴ ἐν τῇ κοιλάδι τοῦ οἴκου ρααβ καὶ ᾠκοδόμησαν τὴν πόλιν καὶ κατεσκήνωσαν ἐν αὐτῇ |
| [29]ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה |
[29]καὶ ἐκάλεσαν τὸ ὄνομα τῆς πόλεως δαν ἐν ὀνόματι δαν πατρὸς αὐτῶν ὃς ἐτέχθη τῷ ισραηλ καὶ ουλαμαις τὸ ὄνομα τῆς πόλεως τὸ πρότερον |
| [30]ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ |
[30]καὶ ἔστησαν ἑαυτοῖς οἱ υἱοὶ δαν τὸ γλυπτόν καὶ ιωναθαμ υἱὸς γηρσομ υἱὸς μανασση αὐτὸς καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἦσαν ἱερεῖς τῇ φυλῇ δαν ἕως ἡμέρας ἀποικίας τῆς γῆς |
| [31]וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה |
[31]καὶ ἔθηκαν αὐτοῖς τὸ γλυπτόν ὃ ἐποίησεν μιχαιας πάσας τὰς ἡμέρας ἃς ἦν ὁ οἶκος τοῦ θεοῦ ἐν σηλωμ |