|
|
| [1]ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד־אל יהוה המצפה |
[1]Then all the children of Israel went out, and the congregation was gathered together as one man, from Dan to Beersheba, with the land of Gilead, unto the Lord in Mizpeh. |
| [2]ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל־בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב |
[2]And the chief of all the people, and all the tribes of Israel assembled in the congregation of the people of God four hundred thousand footmen that drew sword. |
| [3]וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת |
[3](Now the children of Benjamin heard that the children of Israel were gone up to Mizpeh) Then the children of Israel said, How is this wickedness committed? |
| [4]ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה־ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון |
[4]And the same Levite, the woman's husband that was slain, answered and said, I came unto Gibeah that is in Benjamin with my concubine to lodge, |
| [5]ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת |
[5]And the men of Gibeah arose against me, and beset the house round about upon me by night, thinking to have slain me, and have forced my concubine that she is dead. |
| [6]ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל |
[6]Then I took my concubine, and cut her in pieces, and sent her throughout all the country of the inheritance of Israel: for they have committed abomination and villainy in Israel. |
| [7]הנה כלכם בני ישראל־הבו לכם דבר ועצה הלם |
[7]Behold, ye are all children of Israel: give your advice, and counsel herein. |
| [8]ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו |
[8]Then all the people arose as one man, saying, There shall not a man of us go to his tent, neither any turn into his house. |
| [9]ועתה־זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל |
[9]But now this is that thing which we will do to Gibeah: we will go up by lot against it, |
| [10]ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם־לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל |
[10]And we will take ten men of the hundred throughout all the tribes of Israel, and an hundred of the thousand, and a thousand of ten thousand to bring victual for the people that they may do (when they come to Gibeah of Benjamin) according to all the villainy, that it hath done in Israel. |
| [11]ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים |
[11]So all the men of Israel were gathered against the city, knit together, as one man. |
| [12]וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם |
[12]And the tribes of Israel sent men through all the tribe of Benjamin, saying, What wickedness is this that is committed among you? |
| [13]ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו [Q: בני] בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל |
[13]Now therefore deliver us those wicked men which are in Gibeah, that we may put them to death, and put away evil from Israel: but the children of Benjamin would not obey the voice of their brethren the children of Israel. |
| [14]ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל |
[14]But the children of Benjamin gathered themselves together out of the cities unto Gibeah, to come out and fight against the children of Israel. |
| [15]ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב־לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור |
[15]And the children of Benjamin were numbered at that time out of the cities six and twenty thousand men that drew sword, beside the inhabitants of Gibeah, which were numbered seven hundred chosen men. |
| [16]מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה־ולא יחטא |
[16]Of all this people were seven hundred chosen men, being left handed: all these could sling stones at an hair breadth, and not fail. |
| [17]ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה |
[17]Also the men of Israel, beside Benjamin, were numbered four hundred thousand men that drew sword, even all men of war. |
| [18]ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה |
[18]And the children of Israel arose, and went up to the house of God, and asked of God, saying, Which of us shall go up first to fight against the children of Benjamin? And the Lord said, Judah shall be first. |
| [19]ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה |
[19]Then the children of Israel arose up early and camped against Gibeah. |
| [20]ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה |
[20]And the men of Israel went out to battle against Benjamin, and the men of Israel put themselves in array to fight against the beside Gibeah. |
| [21]ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש־ארצה |
[21]And the children of Benjamin came out of Gibeah, and slew down to the ground of the Israelites that day two and twenty thousand men. |
| [22]ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון |
[22]And the people, the men of Israel plucked up their hearts, and set their battle again in array in the place where they put them in array the first day. |
| [23]ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו |
[23](For the children of Israel had gone up and wept before the Lord unto the evening, and had asked of the Lord, saying, Shall I go again to battle against the children of Benjamin my brethren? And the Lord said, Go up against them) |
| [24]ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני |
[24]Then the children of Israel came near against the children of Benjamin the second day. |
| [25]ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב |
[25]Also the second day Benjamin came forth to meet them out of Gibeah, and slew down to the ground of the children of Israel again eighteen thousand men: all they could handle the sword. |
| [26]ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה |
[26]Then all the children of Israel went up and all the people came also unto the house of God, and wept and sat there before the Lord and fasted that day unto the evening, and offered burnt offerings and peace offerings before the Lord. |
| [27]וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם |
[27]And the children of Israel asked the Lord (for there was the ark of the covenant of God in those days, |
| [28]ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך |
[28]And Phinehas the son of Eleazar, the son of Aaron stood before it at that time) saying, Shall I yet go any more to battle against the children of Benjamin my brethren, or shall I cease? And the Lord said, Go up: for tomorrow I will deliver them into your hand. |
| [29]וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב |
[29]And Israel set men to lie in wait round about Gibeah. |
| [30]ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם |
[30]And the children of Israel went up against the children of Benjamin the third day, and put themselves in array against Gibeah, as at other times. |
| [31]ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל |
[31]Then the children of Benjamin coming out against the people, were drawn from the city: and they began to smite of the people and kill as at other times, even by the ways in the field (whereof one goeth up to the house of God, and the other to Gibeah) upon a thirty men of Israel. |
| [32]ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מן העיר אל המסלות |
[32](For the children of Benjamin said, They are fallen before us, as at the first. But the children of Israel said, Let us flee and pluck them away from the city unto the highways) |
| [33]וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע |
[33]And all the men of Israel rose up out of their place, and put themselves in array at Baal-tamar: and the men that lay in wait of the Israelites came forth of their place, even out of the meadows of Gibeah, |
| [34]ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה |
[34]And they came over against Gibeah, ten thousand chosen men of all Israel, and the battle was sore: for they knew not that the evil was near them. |
| [35]ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב |
[35]And the Lord smote Benjamin before Israel, and the children of Israel destroyed of the Benjamites the same day five and twenty thousand and an hundred men: all they could handle the sword. |
| [36]ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה |
[36]So the children of Benjamin saw that they were stricken down: for the men of Israel gave place to the Benjamites, because they trusted to the men that lay in wait, which they had laid beside Gibeah. |
| [37]והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב |
[37]And they that lay in wait hasted, and break forth toward Gibeah, and the ambushment drew themselves along, and smote all the city with the edge of the sword. |
| [38]והמועד היה לאיש ישראל־עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר |
[38]Also the men of Israel had appointed a certain time with the ambushments, that they should make a great flame and smoke rise up out of the city. |
| [39]ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש־כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה |
[39]And when the men of Israel retired in the battle, Benjamin began to smite and kill of the men of Israel about thirty persons: for they said, Surely they are stricken down before us, as in the first battle. |
| [40]והמשאת החלה לעלות מן העיר־עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה |
[40]But when the flame began to arise out of the city , as a pillar of smoke, the Benjamites looked back, and behold, the flame of the city began to ascend up to heaven. |
| [41]ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה |
[41]Then the men of Israel turned again, and the men of Benjamin were astonied: for they saw that evil was near unto them. |
| [42]ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו |
[42]Therefore they fled before the men of Israel unto the way of the wilderness, but the battle overtook them: also they which came out of the cities, slew them among them. |
| [43]כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש |
[43]Thus they compassed the Benjamites about , and chased them at ease, and overran them, even over against Gibeah on the east side. |
| [44]ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל |
[44]And there were slain of Benjamin eighteen thousand men, which were all men of war. |
| [45]ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש |
[45]And they turned and fled to the wilderness unto the rock of Rimmon: and the Israelites gleaned of them by the way five thousand men, and pursued after them unto Gidom, and slew two thousand men of them, |
| [46]ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב־ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל |
[46]So that all that were slain that day of Benjamin, were five and twenty thousand men that drew sword, which were all men of war: |
| [47]ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים |
[47]But six hundred men turned and fled to the wilderness unto the rock of Rimmon, and abode in the rock of Rimmon four months. |
| [48]ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש |
[48]Then the men of Israel returned unto the children of Benjamin, and smote them with the edge of the sword from the men of the city unto the beasts, and all that came to hand: also they set on fire all the cities that they could come by. |