|
|
| [1]הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר |
[1]The word that came to Jeremiah from the Lord, saying, |
| [2]שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם |
[2]Hear ye the words of this covenant, and speak unto the men of Judah, and to the inhabitants of Jerusalem, |
| [3]ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש־אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת |
[3]And say thou unto them, Thus saith the Lord God of Israel, Cursed be the man that obeyeth not the words of this covenant, |
| [4]אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים |
[4]Which I commanded unto your fathers, when I brought them out of the land of Egypt, from the iron furnace, saying, Obey my voice, and doe according to all these things, which I command you: so shall ye be my people, and I will be your God, |
| [5]למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש־כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה |
[5]That I may confirm the oath that I have sworn unto your fathers, to give them a land, which floweth with milk and honey, as appeareth this day. Then answered I and said, So be it, O Lord. |
| [6]ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם |
[6]Then the Lord said unto me, Cry all these words in the cities of Judah, and in the streets of Jerusalem, saying, Hear ye the words of this covenant, and do them. |
| [7]כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי |
[7]For I have protested unto your fathers, when I brought them up out of the land of Egypt unto this day, rising early and protesting, saying, Obey my voice. |
| [8]ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות־ולא עשו |
[8]Nevertheless they would not obey, nor incline their ear: but every one walked in the stubbornness of his wicked heart: therefore I will bring upon them all the words of this covenant, which I commanded them to do, but they did it not. |
| [9]ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם |
[9]And the Lord said unto me, A conspiracy is found among the men of Judah, and among the inhabitants of Jerusalem. |
| [10]שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם |
[10]They are turned back to the iniquities of their forefathers, which refused to hear my words: and they went after other gods to serve them: thus the house of Israel, and the house of Judah have broken my covenant, which I made with their fathers. |
| [11]לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם |
[11]Therefore thus saith the Lord, Behold, I will bring a plague upon them, which they shall not be able to escape, and though they cry unto me, I will not hear them. |
| [12]והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם |
[12]Then shall the cities of Judah, and the inhabitants of Jerusalem go, and cry unto the gods unto whom they offer incense, but they shall not be able to help them in time of their trouble. |
| [13]כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת־מזבחות לקטר לבעל |
[13]For according to the number of thy cities were thy gods, O Judah, and according to the number of the streets of Jerusalem have ye set up altars of confusion, even altars to burn incense unto Baal. |
| [14]ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי־בעד רעתם |
[14]Therefore thou shalt not pray for this people, neither lift up a cry, or prayer for them: for when they cry unto me in their trouble, I will not hear them. |
| [15]מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי |
[15]What should my beloved tarry in mine house, seeing they have committed abomination with many? And the holy flesh goeth away from thee: yet when thou doest evil, thou rejoicest. |
| [16]זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך־לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו |
[16]The Lord called thy name, A green olive tree, fair, and of goodly fruit: but with noise and great tumult he hath set fire upon it, and the branches of it are broken. |
| [17]ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני־לקטר לבעל |
[17]For the Lord of hosts that planted thee, hath pronounced a plague against thee, for the wickedness of the house of Israel, and of the house of Judah, which they have done against themselves to provoke me to anger in offering incense unto Baal. |
| [18]ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם |
[18]And the Lord hath taught me, and I know it, even then thou showedst me their practices. |
| [19]ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים־ושמו לא יזכר עוד |
[19]But I was like a lamb, or a bullock, that is brought to the slaughter, and I knew not that they had devised thus against me, saying, Let us destroy the tree with the fruit thereof, and cut him out of the land of the living, that his name may be no more in memory. |
| [20]ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי |
[20]But O Lord of hosts, that judgest righteously, and tryest the reins and the heart, let me see thy vengeance on them: for unto thee have I opened my cause. |
| [21]לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו |
[21]The Lord therefore speaketh thus of the men of Anathoth, (that seek thy life, and say, prophesy not in the name of the Lord, that thou die not by our hands) |
| [22]לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב |
[22]Thus therefore saith the Lord of hosts, Behold, I will visit them: the young men shall die by the sword: their sons and their daughters shall die by famine, |
| [23]ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם |
[23]And none of them shall remain: for I will bring a plague upon the men of Anathoth, even the year of their visitation. |