|
|
| [1]כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל |
[1]At the same time, saith the Lord, will I be the God of all the families of Israel, and they shall be my people. |
| [2]מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד |
[2]Thus saith the Lord, The people which escaped the sword, found grace in the wilderness: he walked before Israel to cause him to rest. |
| [3]עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים |
[3]The Lord hath appeared unto me of old, say they: Yea, I have loved thee with an everlasting love, therefore with mercy I have drawn thee. |
| [4]עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו |
[4]Again I will build thee, and thou shalt be builded, O virgin Israel: thou shalt still be adorned with thy timbrels, and shalt go forth in the dance of them that be joyful. |
| [5]כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו |
[5]Thou shalt yet plant vines upon the mountains of Samaria, and the planters that plant them, shall make them common. |
| [6]כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל |
[6]For the days shall come that the watchmen upon the mount of Ephraim shall cry, Arise, and let us go up unto Zion to the Lord our God. |
| [7]הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ־בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה |
[7]For thus saith the Lord, Rejoice with gladness for Jacob, and shout for joy among the chief of the Gentiles: publish praise, and say, O Lord, save thy people, the remnant of Israel. |
| [8]בבכי יבאו ובתחנונים אובילם־אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא |
[8]Behold, I will bring them from the north country, and gather them from the coasts of the world, with the blind and the lame among them, with the woman with child, and her that is delivered also: a great company shall return hither. |
| [9]שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו |
[9]They shall come weeping, and with mercy will I bring them again: I will lead them by the rivers of water in a straight way, wherein they shall not stumble: for I am a father to Israel, and Ephraim is my first-born. |
| [10]כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו |
[10]Hear the word of the Lord, O ye Gentiles, and declare in the isles afar off, and say, He that scattered Israel, will gather him and will keep him, as a shepherd doth his flock. |
| [11]ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד |
[11]For the Lord hath redeemed Jacob, and ransomed him from the hand of him, that was stronger than he. |
| [12]אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם |
[12]Therefore they shall come, and rejoice in the light of Zion, and shall run to the bountifulness of the Lord, even for the wheat and for the wine, and for the oil, and for the increase of sheep, and bullocks: and their soul shall be as a watered garden, and they shall have no more sorrow. |
| [13]ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה |
[13]Then shall the virgin rejoice in the dance, and the young men and the old men together: for I will turn their mourning into joy, and will comfort them, and give them joy for their sorrows. |
| [14]כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים־רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו |
[14]And I will replenish the soul of the priests with fatness, and my people shall be satisfied with my goodness, saith the Lord. |
| [15]כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב |
[15]Thus saith the Lord, A voice was heard on high, a mourning and bitter weeping. Rachel weeping for her children, refused to be comforted for her children, because they were not. |
| [16]ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם |
[16]Thus saith the Lord, Refrain thy voice from weeping, and thine eyes from tears: for thy work shall be rewarded, saith the Lord, and they shall come again from the land of the enemy: |
| [17]שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי |
[17]And there is hope in thine end, saith the Lord, that thy children shall come again to their own borders. |
| [18]כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי |
[18]I have heard Ephraim lamenting thus, Thou hast corrected me, and I was chastised as an untamed calf: convert thou me, and I shall be converted: for thou art the Lord my God. |
| [19]הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים־כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו־רחם ארחמנו נאם יהוה |
[19]Surely after that I converted, I repented: and after that I was instructed, I smote upon my thigh: I was ashamed, yea, even confounded, because I did bear the reproach of my youth. |
| [20]הציבי לך צינים שמי לך תמרורים־שתי לבך למסלה דרך הלכתי [Q: הלכת] שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה |
[20]Is Ephraim my dear son or pleasant child? Yet since I spake unto him, I still remembered him: therefore my bowels are troubled for him: I will surely have compassion upon him, saith the Lord. |
| [21]עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר |
[21]Set thee up signs: make thee heaps: set thine heart toward the path and way, that thou hast walked: turn again, O virgin of Israel: turn again to these thy cities. |
| [22]כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש |
[22]How long wilt thou go astray, O thou rebellious daughter? For the Lord hath created a new thing in the earth: a woman shall compass a man. |
| [23]וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר |
[23]Thus saith the Lord of hosts, the God of Israel, Yet shall they say this thing in the land of Judah, and in the cities thereof, when I shall bring again their captivity, The Lord bless thee, O habitation of justice and holy mountain. |
| [24]כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי |
[24]And Judah shall dwell in it, and all the cities thereof together, the husbandmen and they that go forth with the flock. |
| [25]על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי |
[25]For I have satiated the weary soul, and I have replenished every sorrowful soul. |
| [26]הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה |
[26]Therefore I awaked and beheld, and my sleep was sweet unto me. |
| [27]והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס־ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה |
[27]Behold, the days come, saith the Lord, that I will sow the house of Israel, and the house of Judah with the seed of man and with the seed of beast. |
| [28]בימים ההם־לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה |
[28]And like as I have watched upon them, to pluck up and to root out, and to throw down, and to destroy, and to plague them, so will I watch over them, to build and to plant them, saith the Lord. |
| [29]כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו |
[29]In those days shall they say no more, The fathers have eaten a sour grape, and the children's teeth are set on edge. |
| [30]הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה־ברית חדשה |
[30]But every one shall die for his own iniquity: every man that eateth the sour grape, his teeth shall be set on edge. |
| [31]לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם־נאם יהוה |
[31]Behold, the days come, saith the Lord, that I will make a new covenant with the house of Israel, and with the house of Judah, |
| [32]כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם |
[32]Not according to the covenant that I made with their fathers, when I took them by the hand to bring them out of the land of Egypt, the which my covenant they break, although I was an husband unto them, saith the Lord. |
| [33]ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה־כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד |
[33]But this shall be the covenant that I will make with the house of Israel, After those days, saith the Lord, I will put my law in their inward parts, and write it in their hearts, and will be their God, and they shall be my people. |
| [34]כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו |
[34]And they shall teach no more every man his neighbor and every man his brother, saying, Know the Lord: for they shall all know me from the least of them unto the greatest of them, saith the Lord: for I will forgive their iniquity, and will remember their sins no more. |
| [35]אם ימשו החקים האלה מלפני־נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני־כל הימים |
[35]Thus saith the Lord, which giveth the sun for a light to the day, and the courses of the moon and of the stars for a light to the night, which breaketh the sea, when the waves thereof roar: his name is the Lord of hosts. |
| [36]כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו־נאם יהוה |
[36]If these ordinances depart out of my sight, saith the Lord, then shall the seed of Israel cease from being a nation before me, forever. |
| [37]הנה ימים [Q: באים] נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה |
[37]Thus saith the Lord, If the heavens can be measured, or the foundations of the earth be searched out beneath, then will I cast off all the seed of Israel, for all that they have done, saith the Lord. |
| [38]ויצא עוד קוה [Q: קו] המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה |
[38]Behold, the days come, saith the Lord, that the city shall be built to the Lord from the tower of Hananel, unto the gate of the corner. |
| [39]וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות [Q: השדמות] עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה־קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם |
[39]And the line of the measure shall go forth in his presence upon the hill Gareb, and shall compass about to Goath. |
| 40[No verse] |
[40]And the whole valley of the dead bodies, and of the ashes, and all the fields unto the brook of Kidron, and unto the corner of the horse gate toward the east, shall be holy unto the Lord, neither shall it be plucked up nor destroyed anymore forever. |