|
|
| [1]Oh, that mine head were full of water and mine eyes a fountain of tears, that I might weep day and night for the slain of the daughter of my people. |
[1]מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים |
| [2]Oh, that I had in the wilderness a cottage of wayfaring men that I might leave my people, and go from them: for they be all adulterers and an assembly of rebels, |
[2]וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה |
| [3]And they bend their tongues like their bows for lies: but they have no courage for the truth upon the earth: for they proceed from evil to worse, and they have not known me, saith the Lord. |
[3]איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך |
| [4]Let every one take heed of his neighbor, and trust you not in any brother: for every brother will use deceit, and every friend will deal deceitfully, |
[4]ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו |
| [5]And every one will deceive his friend, and will not speak the truth: for they have taught their tongues to speak lies, and take great pains to do wickedly. |
[5]שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה |
| [6]Thine habitation is in the midst of deceivers: because of their deceit they refuse to know me, saith the Lord. |
[6]לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי |
| [7]Therefore thus saith the Lord of hosts, Behold, I will melt them, and try them: for what should I else do for the daughter of my people? |
[7]חץ שוחט [Q: שחוט] לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו |
| [8]Their tongue is as an arrow shot out, and speaketh deceit: one speaketh peaceably to his neighbor with his mouth, but in his heart he layeth wait for him. |
[8]העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי |
| [9]Shall I not visit them for these things, saith the Lord? Or shall not my soul be avenged on such a nation as this? |
[9]על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה־כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו |
| [10]Upon the mountains will I take up a weeping and a lamentation, and upon the fair places of the wilderness a mourning, because they are burned up: so that none can pass through them, neither can men hear the voice of the flock: both the fowl of the air, and the beast are fled away and gone. |
[10]ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב |
| [11]And I will make Jerusalem an heap, and a den of dragons, and I will make the cities of Judah waste, without an inhabitant. |
[11]מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר |
| [12]Who is wise, to understand this? And to whom the mouth of the Lord hath spoken, even he shall declare it. Why doth the land perish, and is burned up like a wilderness, that none passeth through? |
[12]ויאמר יהוה־על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה |
| [13]And the Lord saith, Because they have forsaken my law, which I set before them, and have not obeyed my voice, neither walked thereafter, |
[13]וילכו אחרי שררות לבם־ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם |
| [14]But have walked after the stubbornness of their own heart, and after Baalims, which their fathers taught them, |
[14]לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש |
| [15]Therefore thus saith the Lord of hosts, the God of Israel, Behold, I will feed this people with wormwood, and give them waters of gall to drink: |
[15]והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם |
| [16]I will scatter them also among the heathen, whom neither they nor their fathers have known, and I will send a sword after them, till I have consumed them. |
[16]כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה |
| [17]Thus saith the Lord of hosts, Take heed, and call for the mourning women, that they may come, and send for skillful women that they may come, |
[17]ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים |
| [18]And let them make haste, and let them take up a lamentation for us, that our eyes may cast out tears and our eye lids gush out of water. |
[18]כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו |
| [19]For a lamentable noise is heard out of Zion, How are we destroyed, and utterly confounded, for we have forsaken the land, and our dwellings have cast us out. |
[19]כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה |
| [20]Therefore hear the word of the Lord, O ye women, and let your ears regard the words of his mouth, and teach your daughters to mourn, and every one her neighbor to lament. |
[20]כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו־להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות |
| [21]For death is come up into our windows, and is entered into our palaces, to destroy the children without, and the young men in the streets. |
[21]דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף |
| [22]Speak, thus saith the Lord, The carcasses of men shall lie, even as the dung upon the field, and as the handful after the mower, and none shall gather them. |
[22]כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו |
| [23]Thus saith the Lord, Let not the wise man glory in his wisdom, nor the strong man glory in his strength, neither the rich man glory in his riches. |
[23]כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי־כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה |
| [24]But let him that glorieth, glory in this, that he understandeth, and knoweth me: for I am the Lord, which show mercy, judgment, and righteousness in the earth: for in these things I delight, saith the Lord. |
[24]הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה |
| [25]Behold, the days come, saith the Lord, that I will visit all them, which are circumcised with the uncircumcised: |
[25]על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר־כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב |
| [26]Egypt and Judah, and Edom, and the children of Ammon, and Moab, and all the utmost corners of them that dwell in the wilderness: for all these nations are uncircumcised, and all the house of Israel are uncircumcised in the heart. |
26[No verse] |