|
|
| [1]Nunc autem derident me juniores tempore, quorum non dignabar patres ponere cum canibus gregis mei: |
[1]וְעַתָּ֤ה ׀ שָֽׂחֲק֣וּ עָלַי֮ צְעִירִ֥ים מִמֶּ֗נִּי לְיָ֫מִ֥ים אֲשֶׁר־מָאַ֥סְתִּי אֲבֹותָ֑ם לָ֝שִׁ֗ית עִם־כַּלְבֵ֥י צֹאנִֽי׃ |
| [2]quorum virtus manuum mihi erat pro nihilo, et vita ipsa putabantur indigni: |
[2]גַּם־כֹּ֣חַ יְ֭דֵיהֶם לָ֣מָּה לִּ֑י עָ֝לֵ֗ימֹו אָ֣בַד כָּֽלַח׃ |
| [3]egestate et fame steriles, qui rodebant in solitudine, squallentes calamitate et miseria. |
[3]בְּחֶ֥סֶר וּבְכָפָ֗ן גַּ֫לְמ֥וּד הַֽעֹרְקִ֥ים צִיָּ֑ה אֶ֝֗מֶשׁ שֹׁואָ֥ה וּמְשֹׁאָֽה׃ |
| [4]Et mandebant herbas, et arborum cortices, et radix juniperorum erat cibus eorum: |
[4]הַקֹּטְפִ֣ים מַלּ֣וּחַ עֲלֵי־שִׂ֑יחַ וְשֹׁ֖רֶשׁ רְתָמִ֣ים לַחְמָֽם׃ |
| [5]qui de convallibus ista rapientes, cum singula reperissent, ad ea cum clamore currebant: |
[5]מִן־גֵּ֥ו יְגֹרָ֑שׁוּ יָרִ֥יעוּ עָ֝לֵ֗ימֹו כַּגַּנָּֽב׃ |
| [6]in desertis habitabant torrentium, et in cavernis terræ, vel super glaream: |
[6]בַּעֲר֣וּץ נְחָלִ֣ים לִשְׁכֹּ֑ן חֹרֵ֖י עָפָ֣ר וְכֵפִֽים׃ |
| [7]qui inter hujuscemodi lætabantur, et esse sub sentibus delicias computabant: |
[7]בֵּין־שִׂיחִ֥ים יִנְהָ֑קוּ תַּ֖חַת חָר֣וּל יְסֻפָּֽחוּ׃ |
| [8]filii stultorum et ignobilium, et in terra penitus non parentes. |
[8]בְּֽנֵי־נָ֭בָל גַּם־בְּנֵ֣י בְלִי־שֵׁ֑ם נִ֝כְּא֗וּ מִן־הָאָֽרֶץ׃ |
| [9]Nunc in eorum canticum versus sum, et factus sum eis in proverbium. |
[9]וְ֭עַתָּה נְגִינָתָ֣ם הָיִ֑יתִי וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לְמִלָּֽה׃ |
| [10]Abominantur me, et longe fugiunt a me, et faciem meam conspuere non verentur. |
[10]תִּֽ֭עֲבוּנִי רָ֣חֲקוּ מֶ֑נִּי וּ֝מִפָּנַ֗י לֹא־חָ֥שְׂכוּ רֹֽק׃ |
| [11]Pharetram enim suam aperuit, et afflixit me, et frenum posuit in os meum. |
[11]כִּֽי־ [יִתְרֹו כ] (יִתְרִ֣י ק) פִ֭תַּח וַיְעַנֵּ֑נִי וְ֝רֶ֗סֶן מִפָּנַ֥י שִׁלֵּֽחוּ׃ |
| [12]Ad dexteram orientis calamitates meæ illico surrexerunt: pedes meos subverterunt, et oppresserunt quasi fluctibus semitis suis. |
[12]עַל־יָמִין֮ פִּרְחַ֪ח יָ֫ק֥וּמוּ רַגְלַ֥י שִׁלֵּ֑חוּ וַיָּסֹ֥לּוּ עָ֝לַ֗י אָרְחֹ֥ות אֵידָֽם׃ |
| [13]Dissipaverunt itinera mea: insidiati sunt mihi, et prævaluerunt, et non fuit qui ferret auxilium. |
[13]נָתְס֗וּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י לְהַוָּתִֽי יֹעִ֑ילוּ לֹ֖א עֹזֵ֣ר לָֽמֹו׃ |
| [14]Quasi rupto muro, et aperta janua, irruerunt super me, et ad meas miserias devoluti sunt. |
[14]כְּפֶ֣רֶץ רָחָ֣ב יֶאֱתָ֑יוּ תַּ֥חַת אָ֗ה הִתְגַּלְגָּֽלוּ׃ |
| [15]Redactus sum in nihilum; abstulisti quasi ventus desiderium meum, et velut nubes pertransiit salus mea. |
[15]הָהְפַּ֥ךְ עָלַ֗י בַּלָּ֫הֹ֥ות תִּרְדֹּ֣ף כָּ֭רוּחַ נְדִבָתִ֑י וּ֝כְעָ֗ב עָבְרָ֥ה יְשֻׁעָתִֽי׃ |
| [16]Nunc autem in memetipso marcescit anima mea, et possident me dies afflictionis. |
[16]וְעַתָּ֗ה עָ֭לַי תִּשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשִׁ֑י יֹ֖אחֲז֣וּנִי יְמֵי־עֹֽנִי׃ |
| [17]Nocte os meum perforatur doloribus, et qui me comedunt, non dormiunt. |
[17]לַ֗יְלָה עֲ֭צָמַי נִקַּ֣ר מֵעָלָ֑י וְ֝עֹרְקַ֗י לֹ֣א יִשְׁכָּבֽוּן׃ |
| [18]In multitudine eorum consumitur vestimentum meum, et quasi capito tunicæ succinxerunt me. |
[18]בְּרָב־כֹּ֖חַ יִתְחַפֵּ֣שׂ לְבוּשִׁ֑י כְּפִ֖י כֻתָּנְתִּ֣י יַֽאַזְרֵֽנִי׃ |
| [19]Comparatus sum luto, et assimilatus sum favillæ et cineri. |
[19]הֹרָ֥נִי לַחֹ֑מֶר וָ֝אֶתְמַשֵּׁ֗ל כֶּעָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ |
| [20]Clamo ad te, et non exaudis me: sto, et non respicis me. |
[20]אֲשַׁוַּ֣ע אֵ֭לֶיךָ וְלֹ֣א תַעֲנֵ֑נִי עָ֝מַ֗דְתִּי וַתִּתְבֹּ֥נֶן בִּֽי׃ |
| [21]Mutatus es mihi in crudelem, et in duritia manus tuæ adversaris mihi. |
[21]תֵּהָפֵ֣ךְ לְאַכְזָ֣ר לִ֑י בְּעֹ֖צֶם יָדְךָ֣ תִשְׂטְמֵֽנִי׃ |
| [22]Elevasti me, et quasi super ventum ponens elisisti me valide. |
[22]תִּשָּׂאֵ֣נִי אֶל־ר֖וּחַ תַּרְכִּיבֵ֑נִי וּ֝תְמֹגְגֵ֗נִי [תְּשֻׁוֶּה כ] (תּוּשִׁיָּֽה׃ ק) |
| [23]Scio quia morti trades me, ubi constituta est domus omni viventi. |
[23]כִּֽי־יָ֭דַעְתִּי מָ֣וֶת תְּשִׁיבֵ֑נִי וּבֵ֖ית מֹועֵ֣ד לְכָל־חָֽי׃ |
| [24]Verumtamen non ad consumptionem eorum emittis manum tuam: et si corruerint, ipse salvabis. |
[24]אַ֣ךְ לֹא־בְ֭עִי יִשְׁלַח־יָ֑ד אִם־בְּ֝פִידֹ֗ו לָהֶ֥ן שֽׁוּעַ׃ |
| [25]Flebam quondam super eo qui afflictus erat, et compatiebatur anima mea pauperi. |
[25]אִם־לֹ֣א בָ֭כִיתִי לִקְשֵׁה־יֹ֑ום עָֽגְמָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י לָאֶבְיֹֽון׃ |
| [26]Expectabam bona, et venerunt mihi mala: præstolabar lucem, et eruperunt tenebræ. |
[26]כִּ֤י טֹ֣וב קִ֭וִּיתִי וַיָּ֣בֹא רָ֑ע וַֽאֲיַחֲלָ֥ה לְ֝אֹ֗ור וַיָּ֥בֹא אֹֽפֶל׃ |
| [27]Interiora mea efferbuerunt absque ulla requie: prævenerunt me dies afflictionis. |
[27]מֵעַ֖י רֻתְּח֥וּ וְלֹא־דָ֗מּוּ קִדְּמֻ֥נִי יְמֵי־עֹֽנִי׃ |
| [28]Mœrens incedebam, sine furore, consurgens, in turba clamabam. |
[28]קֹדֵ֣ר הִ֭לַּכְתִּי בְּלֹ֣א חַמָּ֑ה קַ֖מְתִּי בַקָּהָ֣ל אֲשַׁוֵּֽעַ׃ |
| [29]Frater fui draconum, et socius struthionum. |
[29]אָ֭ח הָיִ֣יתִי לְתַנִּ֑ים וְ֝רֵ֗עַ לִבְנֹ֥ות יַעֲנָֽה׃ |
| [30]Cutis mea denigrata est super me, et ossa mea aruerunt præ caumate. |
[30]עֹ֖ורִי שָׁחַ֣ר מֵעָלָ֑י וְעַצְמִי־חָ֝֗רָה מִנִּי־חֹֽרֶב׃ |
| [31]Versa est in luctum cithara mea, et organum meum in vocem flentium. |
[31]וַיְהִ֣י לְ֭אֵבֶל כִּנֹּרִ֑י וְ֝עֻגָבִ֗י לְקֹ֣ול בֹּכִֽים׃ |