|
|
| [1]ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה־אשר לא צוה אתם |
[1]But Nadab and Abihu, the sons of Aaron, took either of them his censer, and put fire therein, and put incense thereupon, and offered strange fire before the Lord, which he had not commanded them. |
| [2]ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה |
[2]Therefore a fire went out from the Lord, and devoured them: so they died before the Lord. |
| [3]ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן |
[3]Then Moses said unto Aaron, This is it that the Lord spake, saying, I will be sanctified in them that come near me, and before all the people I will be glorified: but Aaron held his peace. |
| [4]ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה |
[4]And Moses called Mishael and Elzaphan the sons of Uzziel, the uncle of Aaron, and said unto them, Come near, carry your brethren from before the sanctuary out of the host. |
| [5]ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה־כאשר דבר משה |
[5]Then they went, and carried them in their coats out of the host, as Moses had commanded. |
| [6]ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל־יבכו את השרפה אשר שרף יהוה |
[6]After, Moses said unto Aaron and unto Eleazar and Ithamar his sons, Uncover not your heads, neither rent your clothes, lest ye die, and lest wrath come upon all the people: but let your brethren, all the house of Israel bewail the burning which the Lord hath kindled. |
| [7]ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו־כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה |
[7]And go not ye out from the door of the tabernacle of the congregation, lest ye die: for the anointing oil of the Lord is upon you: and they did according to Moses commandment. |
| [8]וידבר יהוה אל אהרן לאמר |
[8]And the Lord spake unto Aaron, saying, |
| [9]יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד־ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם |
[9]Thou shalt not drink wine nor strong drink, thou, nor thy sons with thee, when ye come into the tabernacle of the congregation, lest ye die: this is an ordinance forever throughout your generations, |
| [10]ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור |
[10]That ye may put difference between the holy and the unholy, and between the clean and the unclean, |
| [11]ולהורת את בני ישראל־את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה |
[11]And that ye may teach the children of Israel all the statutes which the Lord hath commanded them by the hand of Moses. |
| [12]וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא |
[12]Then Moses said unto Aaron and unto Eleazar and to Ithamar his sons that were left, Take the meat offering that remaineth of the offerings of the Lord, made by fire, and eat it without leaven beside the altar: for it is most holy: |
| [13]ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי |
[13]And ye shall eat it in the holy place, because it is thy duty and thy sons' duty of the offerings of the Lord made by fire: for so I am commanded. |
| [14]ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור־אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל |
[14]Also the shaken breast and the heave shoulder shall ye eat in a clean place: thou, and thy sons, and thy daughters with thee: for they are given as thy duty and thy sons' duty, of the peace offerings of the children of Israel. |
| [15]שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה |
[15]The heave shoulder, and the shaken breast shall they bring with the offerings made by fire of the fat, to shake it to and fro before the Lord, and it shall be thine and thy sons with thee by a law forever, as the Lord hath commanded. |
| [16]ואת שעיר החטאת דרש דרש משה־והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר |
[16]And Moses sought the goat that was offered for sin, and lo, it was burned: therefore he was angry with Eleazar and Ithamar the sons of Aaron, which were left alive, saying, |
| [17]מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש־כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה |
[17]Wherefore have ye not eaten the sin offering in the holy place, seeing it is most holy? And God hath given it you, to bear the iniquity of the congregation, to make an atonement for them before the Lord. |
| [18]הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי |
[18]Behold, the blood of it was not brought within the holy place: ye should have eaten it in the holy place, as I commanded. |
| [19]וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה |
[19]And Aaron said unto Moses, Behold, this day have they offered their sin offering, and their burnt offering before the Lord, and such things as thou knowest are come unto me: If I had eaten the sin offering today, should it have been accepted in the sight of the Lord? |
| [20]וישמע משה וייטב בעיניו |
[20]So when Moses heard it, he was content. |