|
|
| [1]וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר |
[1]Locutusque est Dominus ad Moysen in monte Sinai, dicens: |
| [2]דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם־ושבתה הארץ שבת ליהוה |
[2]Loquere filiis Israël, et dices ad eos: Quando ingressi fueritis terram quam ego dabo vobis, sabbatizes sabbatum Domino. |
| [3]שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה |
[3]Sex annis seres agrum tuum, et sex annis putabis vineam tuam, colligesque fructus ejus: |
| [4]ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ־שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר |
[4]septimo autem anno sabbatum erit terræ, requietionis Domini: agrum non seres, et vineam non putabis. |
| [5]את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ |
[5]Quæ sponte gignet humus, non metes: et uvas primitiarum tuarum non colliges quasi vindemiam: annus enim requietionis terræ est: |
| [6]והיתה שבת הארץ לכם לאכלה־לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך |
[6]sed erunt vobis in cibum, tibi et servo tuo, ancillæ et mercenario tuo, et advenæ qui peregrinantur apud te: |
| [7]ולבהמתך־ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל |
[7]jumentis tuis et pecoribus, omnia quæ nascuntur præbebunt cibum. |
| [8]וספרת לך שבע שבתת שנים־שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה |
[8]Numerabis quoque tibi septem hebdomadas annorum, id est, septies septem, quæ simul faciunt annos quadraginta novem: |
| [9]והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם |
[9]et clanges buccina mense septimo, decima die mensis, propitiationis tempore, in universa terra vestra. |
| [10]וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו |
[10]Sanctificabisque annum quinquagesimum, et vocabis remissionem cunctis habitatoribus terræ tuæ: ipse est enim jubilæus. Revertetur homo ad possessionem suam, et unusquisque rediet ad familiam pristinam: |
| [11]יובל הוא שנת החמשים שנה־תהיה לכם לא תזרעו־ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה |
[11]quia jubilæus est, et quinquagesimus annus. Non seretis neque metetis sponte in agro nascentia, et primitias vindemiæ non colligetis, |
| [12]כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה־תאכלו את תבואתה |
[12]ob sanctificationem jubilæi: sed statim oblata comedetis. |
| [13]בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו |
[13]Anno jubilæi, redient omnes ad possessiones suas. |
| [14]וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך־אל תונו איש את אחיו |
[14]Quando vendes quippiam civi tuo, vel emes ab eo, ne contristes fratrem tuum, sed juxta numerum annorum jubilæi emes ab eo, |
| [15]במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך |
[15]et juxta supputationem frugum vendet tibi. |
| [16]לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך |
[16]Quanto plures anni remanserint post jubilæum, tanto crescet et pretium: et quanto minus temporis numeraveris, tanto minoris et emptio constabit: tempus enim frugum vendet tibi. |
| [17]ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם |
[17]Nolite affligere contribules vestros, sed timeat unusquisque Deum suum, quia ego Dominus Deus vester. |
| [18]ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם־וישבתם על הארץ לבטח |
[18]Facite præcepta mea, et judicia custodite, et implete ea: ut habitare possitis in terra absque ullo pavore, |
| [19]ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה |
[19]et gignat vobis humus fructus suos, quibus vescamini usque ad saturitatem, nullius impetum formidantes. |
| [20]וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו |
[20]Quod si dixeritis: Quid comedemus anno septimo, si non severimus, neque collegerimus fruges nostras? |
| [21]וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים |
[21]dabo benedictionem meam vobis anno sexto, et faciet fructus trium annorum: |
| [22]וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה־תאכלו ישן |
[22]seretisque anno octavo, et comedetis veteres fruges usque ad nonum annum: donec nova nascantur, edetis vetera. |
| [23]והארץ לא תמכר לצמתת־כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי |
[23]Terra quoque non vendetur in perpetuum, quia mea est, et vos advenæ et coloni mei estis: |
| [24]ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ |
[24]unde cuncta regio possessionis vestræ sub redemptionis conditione vendetur. |
| [25]כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו־ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו |
[25]Si attenuatus frater tuus vendiderit possessiunculam suam, et voluerit propinquus ejus, potest redimere quod ille vendiderat. |
| [26]ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו |
[26]Sin autem non habuerit proximum, et ipse pretium ad redimendum potuerit invenire, |
| [27]וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו |
[27]computabuntur fructus ex eo tempore quo vendidit: et quod reliquum est, reddet emptori, sicque recipiet possessionem suam. |
| [28]ואם לא מצאה ידו די השיב לו־והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו |
[28]Quod si non invenerit manus ejus ut reddat pretium, habebit emptor quod emerat, usque ad annum jubilæum. In ipso enim omnis venditio redibit ad dominum et ad possessorem pristinum. |
| [29]ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה־והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו |
[29]Qui vendiderit domum intra urbis muros, habebit licentiam redimendi, donec unus impleatur annus. |
| [30]ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה־וקם הבית אשר בעיר אשר לא [Q: לו] חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל |
[30]Si non redemerit, et anni circulus fuerit evolutus, emptor possidebit eam, et posteri ejus in perpetuum, et redimi non poterit, etiam in jubilæo. |
| [31]ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב־על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא |
[31]Sin autem in villa domus, quæ muros non habet, agrorum jure vendetur: si ante redempta non fuerit, in jubilæo revertetur ad dominum. |
| [32]וערי הלוים־בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים |
[32]Ædes Levitarum quæ in urbibus sunt, semper possunt redimi: |
| [33]ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל |
[33]si redemptæ non fuerint, in jubilæo revertentur ad dominos, quia domus urbium Levitarum pro possessionibus sunt inter filios Israël. |
| [34]ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם |
[34]Suburbana autem eorum non veneant, quia possessio sempiterna est. |
| [35]וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך־והחזקת בו גר ותושב וחי עמך |
[35]Si attenuatus fuerit frater tuus, et infirmus manu, et susceperis eum quasi advenam et peregrinum, et vixerit tecum, |
| [36]אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך |
[36]ne accipias usuras ab eo, nec amplius quam dedisti: time Deum tuum, ut vivere possit frater tuus apud te. |
| [37]את כספך־לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך |
[37]Pecuniam tuam non dabis ei ad usuram, et frugum superabundantiam non exiges. |
| [38]אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים־לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים |
[38]Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Ægypti, ut darem vobis terram Chanaan, et essem vester Deus. |
| [39]וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך־לא תעבד בו עבדת עבד |
[39]Si paupertate compulsus vendiderit se tibi frater tuus, non eum opprimes servitute famulorum, |
| [40]כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך |
[40]sed quasi mercenarius et colonus erit: usque ad annum jubilæum operabitur apud te, |
| [41]ויצא מעמך־הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב |
[41]et postea egredietur cum liberis suis, et revertetur ad cognationem, ad possessionem patrum suorum. |
| [42]כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד |
[42]Mei enim servi sunt, et ego eduxi eos de terra Ægypti: non veneant conditione servorum: |
| [43]לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך |
[43]ne affligas eum per potentiam, sed metuito Deum tuum. |
| [44]ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם־מהם תקנו עבד ואמה |
[44]Servus et ancilla sint vobis de nationibus quæ in circuitu vestro sunt: |
| [45]וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה |
[45]et de advenis qui peregrinantur apud vos, vel qui ex his nati fuerint in terra vestra, hos habebitis famulos: |
| [46]והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה־לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך |
[46]et hæreditario jure transmittetis ad posteros, ac possidebitis in æternum: fratres autem vestros filios Israël ne opprimatis per potentiam. |
| [47]וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר |
[47]Si invaluerit apud vos manus advenæ atque peregrini, et attenuatus frater tuus vendiderit se ei, aut cuiquam de stirpe ejus: |
| [48]אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו |
[48]post venditionem potest redimi. Qui voluerit ex fratribus suis, redimet eum, |
| [49]או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל |
[49]et patruus, et patruelis, et consanguineus, et affinis. Sin autem et ipse potuerit, redimet se, |
| [50]וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו |
[50]supputatis dumtaxat annis a tempore venditionis suæ usque ad annum jubilæum: et pecunia, qua venditus fuerat, juxta annorum numerum, et rationem mercenarii supputata. |
| [51]אם עוד רבות בשנים־לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו |
[51]Si plures fuerint anni qui remanent usque ad jubilæum, secundum hos reddet et pretium: |
| [52]ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל־וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו |
[52]si pauci, ponet rationem cum eo juxta annorum numerum, et reddet emptori quod reliquum est annorum, |
| [53]כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך |
[53]quibus ante servivit mercedibus imputatis: non affliget eum violenter in conspectu tuo. |
| [54]ואם לא יגאל באלה־ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו |
[54]Quod si per hæc redimi non potuerit, anno jubilæo egredietur cum liberis suis. |
| [55]כי לי בני ישראל עבדים־עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם |
[55]Mei enim sunt servi filii Israël, quos eduxi de terra Ægypti. |