|
|
| [1]ישׁוע דינ כד מלא רוחא דקודשׁא הפכ מנ יורדננ ודברתה רוחא לחורבא |
[1]NOW Jesus, full of the Holy Spirit, returned from the Jordan, and the Spirit carried him away into the wilderness, |
| [2]יומתא ארבעינ דנתנסא מנ אכלקרצא ולא לעס מדמ בהנונ יומתא וכד שׁלמ אנונ לחרתא כפנ |
[2]Forty days, in order that he might be tempted by the adversary. And he did not eat anything in those days; and when they were over, at last he became hungry. |
| [3]ואמר לה אכלקרצא אנ ברה אנת דאלהא אמר לכאפא הדא דתהוא לחמא |
[3]And the adversary said to him, If you are the Son of God, command this stone to become bread. |
| [4]ענא ישׁוע ואמר לה כתיב הו דלא הוא בלחמא בלחוד חיא ברנשׁא אלא בכל פתגמ דאלהא |
[4]Jesus answered and said to him, It is written, That it is not by bread alone that man can live, but by every word of God. |
| [5]ואסקה סטנא לטורא רמא וחויה כלהינ מלכותא דארעא בעדנא זעורא |
[5]Then Satan took him up to a high mountain, and showed him all the kingdoms of the earth in a short time. |
| [6]ואמר לה אכלקרצא לכ אתל שׁולטנא הנא כלה ושׁובחה דלי משׁלמ ולמנ דאצבא יהב אנא לה |
[6]And the adversary said to him, I will give you all this power and its glory, which are entrusted to me, and I give it to whom I please; |
| [7]אנ הכיל תסגוד קדמי דילכ נהוא כלה |
[7]If therefore you worship me, it will all be yours. |
| [8]ענא ישׁוע ואמר לה כתיב הו דלמריא אלהכ תסגוד ולה בלחודוהי תפלוח |
[8]Jesus answered and said to him, It is written, You shall worship the Lord your God, and him only you shall serve. |
| [9]ואיתיה לאורשׁלמ ואקימה על כנפא דהיכלא ואמר לה אנ ברה אנת דאלהא ארמא נפשׁכ מכא לתחת |
[9]And he brought him to Jerusalem and made him to stand up on the pinnacle of the temple, and said to him, If you are the Son of God, throw yourself down from here; |
| [10]כתיב גיר דלמלאכוהי נפקד עליכ דננטרונכ |
[10]For it is written, That he will command his angels concerning you, to watch you; |
| [11]ועל דרעיהונ נשׁקלונכ דלא תתקל רגלכ בכאפא |
[11]And they will take you up in their arms, so that even your foot may not strike a stone. |
| [12]ענא דינ ישׁוע ואמר לה אמיר הו דלא תנסא למריא אלהכ |
[12]Jesus answered and said to him, It is said, You shall not tempt the Lord your God. |
| [13]וכד שׁלמ אכלקרצא כלהונ נסיונוהי פרק מנ לותה עד זבנא |
[13]When the adversary was through with all his temptations, he left him for some time. |
| [14]והפכ ישׁוע בחילא דרוחא לגלילא ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהונ |
[14]So Jesus returned in the power of the Spirit to Galilee; and the fame about him went out through all the country around them. |
| [15]והו מלפ הוא בכנושׁתהונ ומשׁתבח הוא מנ כל אנשׁ |
[15]And he taught in their synagogues, and was praised by every man. |
| [16]ואתא לנצרת איכא דאתרבי ועל איכנא דמעד הוא לכנושׁתא ביומא דשׁבתא וקמ למקרא |
[16]And he came to Nazareth, where he had been brought up; and he entered the synagogue on the sabbath day, as was the custom, and stood up to read. |
| [17]ואתיהב לה ספרא דאשׁעיא נביא ופתח ישׁוע ספרא ואשׁכח דוכתא איכא דכתיב |
[17]And the book of the prophet Isaiah was given to him. And Jesus opened the book, and found the place where it is written, |
| [18]רוחה דמריא עלי ומטל הדא משׁחני למסברו למסכנא ושׁלחני למאסיו לתבירי לבא ולמכרזו לשׁביא שׁובקנא ולעוירא חזיא ולמשׁררו לתבירא בשׁובקנא |
[18]The Spirit of the Lord is upon me; because of this he has anointed me, to preach good tidings to the poor; and he has sent me to heal the broken-hearted, and to proclaim release to the captives, and sight to the blind; to strengthen with forgiveness those who are bruised |
| [19]ולמכרזו שׁנתא מקבלתא למריא |
[19]And to preach the acceptable year of the Lord. |
| [20]וכרכ ספרא ויהבה למשׁמשׁנא ואזל יתב כלהונ דינ דבכנושׁתא עיניהונ חירנ הוי בה |
[20]And he rolled up the scroll and gave it to the attendant, and went and sat down. And the eyes of all who were in the synagogue were fixed on him. |
| [21]ושׁרי למאמר לותהונ דיומנא אשׁתלמ כתבא הנא באדניכונ |
[21]And he began to say to them, To-day this scripture is fulfilled in your ears. |
| [22]וסהדינ הוו לה כלהונ ומתדמרינ הוו במלא דטיבותא דנפקנ הוי מנ פומה ואמרינ הוו לא הוא הנא בר יוספ |
[22]And all testified to him, and were amazed by the words of grace which came out of his mouth. And they said, Is not this man the son of Joseph? |
| [23]אמר להונ ישׁוע כבר תאמרונ לי מתלא הנא אסיא אסא נפשׁכ וכל דשׁמענ דעבדת בכפרנחומ עבד אפ הרכא במדינתכ |
[23]Jesus said to them, You might probably tell me this proverb, "Physician, heal yourself"; and all that we heard you did in Capernaum, do also here in your own city. |
| [24]הו דינ אמר אמינ אמר אנא לכונ דלית נביא דמתקבל במדינתה |
[24]Then he said, Truly I say to you, No prophet is acceptable in his own city. |
| [25]שׁררא גיר אמר אנא לכונ דסגי ארמלתא אית הוי באיסריל ביומי אליא נביא כד אתתחדו שׁמיא שׁנינ תלת וירחא שׁתא והוא כפנא רבא בכלה ארעא |
[25]For truly I say to you, There were many widows in Israel in the days of the prophet Elijah, when the heaven was closed for three years and six months, and there was a great famine throughout the land; |
| [26]ולות חדא מנהינ לא אשׁתדר אליא אלא לצרפת דצידנ לות אנתתא ארמלתא |
[26]Yet Elijah was not sent to one of them, but to Zarephath of Sidon, to a widow. |
| [27]וסגיאא גרבא אית הוו בית איסריל ביומי אלישׁע נביא וחד מנהונ לא אתדכי אלא אנ נעמנ ארמיא |
[27]And there were many lepers in Israel in the days of the prophet Elisha, and yet not one of them was cleansed, except Naaman the Syrian. |
| [28]וכד שׁמעו הלינ הנונ דבכנושׁתא אתמליו חמתא כלהונ |
[28]When those who were in the synagogue heard these things, they were all filled with anger. |
| [29]וקמו אפקוהי לבר מנ מדינתא ואיתיוהי עדמא לגבינא דטורא הו דמדינתהונ בניא הות עלוהי דנשׁדוניהי מנ שׁקיפא |
[29]And they rose up, and took him outside the city, and brought him to the brow of the mountain, on which their city was built, that they might throw him down from a cliff. |
| [30]הו דינ עבר בינתהונ ואזל |
[30]But he passed through the midst of them and went away. |
| [31]ונחת לכפרנחומ מדינתא דגלילא ומלפ הוא להונ בשׁבא |
[31]And he went down to Capernaum, a city of Galilee, and he taught them on the sabbaths. |
| [32]ותמיהינ הוו ביולפנה דמשׁלטא הות מלתה |
[32]And they were astonished at his teaching; because his word had power. |
| [33]ואית הוא בכנושׁתא גברא דאית הוא בה רוחא דשׁאדא טנפא וזעק בקלא רמא |
[33]And there was in the synagogue a man who had an unclean, demonic spirit, and he cried in a loud voice, |
| [34]ואמר שׁבוקיני מא לנ ולכ ישׁוע נצריא אתית למובדותנ ידע אנא לכ מנ אנת קדישׁה דאלהא |
[34]And said, Leave me alone, what have we in common, O Jesus the Nazarene? have you come to destroy us? I know who you are, "Holy One of God"! |
| [35]וכאא בה ישׁוע ואמר סכור פומכ ופוק מנה ושׁדיהי שׁאדא במצעתא ונפק מנה כד לא סרח בה מדמ |
[35]And Jesus rebuked him, and said, Keep quiet, and come out of him. The demon threw him in the midst, and went out of him, and did him no harm. |
| [36]ותמהא רבא אחד לכלנשׁ וממללינ הוו עמ חדדא ואמרינ מנא הי כי מלתא הדא דבשׁולטנא ובחילא פקדא לרוחא טנפתא ונפקנ |
[36]And every man was seized with amazement, and spoke among themselves, saying, What kind of word is this, that he commands unclean spirits with authority and power, and they go out! |
| [37]ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהונ |
[37]And the fame about him went out through all the country around them. |
| [38]וכד נפק ישׁוע מנ כנושׁתא על לביתה דשׁמעונ וחמתה דשׁמעונ אליצא הות באשׁתא רבתא ובעו מנה מטלתה |
[38]And when Jesus left the synagogue, he entered the house of Simon. And Simon's mother-in-law was suffering with a severe fever; and they besought him for her. |
| [39]וקמ לעל מנה וכאא באשׁתה ושׁבקתה ומחדא קמת ומשׁמשׁא הות להונ |
[39]And he stood by her, and rebuked the fever, and it left her; and she rose up immediately and ministered to them. |
| [40]מערבי שׁמשׁא דינ כלהונ אילינ דאית הוא להונ כריהא דכריהינ בכורהנא משׁחלפא איתיו אנונ לותה הו דינ על חד חד מנהונ אידה סאמ הוא ומאסא הוא להונ |
[40]When the sun was setting, all who had sick people suffering from divers diseases brought them to him; and he laid his hand on each one of them, and healed them. |
| [41]ונפקינ הוו אפ שׁאדא מנ סגיאא כד מזעקינ ואמרינ דאנת הו משׁיחא ברה דאלהא וכאא הוא בהונ ולא שׁבק הוא להונ דנאמרונ דידעינ דהויו משׁיחא |
[41]Demons also came out of many, who cried out saying, You are the Christ, the Son of God. And he rebuked them, and he would not allow them to speak; that they might not know that he was the Christ. |
| [42]ולצפרה דיומא נפק אזל לה לאתרא חורבא וכנשׁא בעינ הוו לה ואתו עדמא לותה ואחדוהי דלא נאזל לה מנ לותהונ |
[42]And in the morning, he came out and went to a desert place; and the people were looking for him, and came where he was; and they held him so that he might not leave them. |
| [43]הו דינ ישׁוע אמר להונ דאפ למדינתא אחרניתא ולא לי למסברו מלכותה דאלהא דעל הדא הו אשׁתדרת |
[43]But Jesus said to them, I must preach the kingdom of God in other cities also; because I was sent for this. |
| [44]והו מכרז הוא בכנושׁתא דגלילא |
[44]And he preached in the synagogues of Galilee. |