|
|
| [1]Καὶ πάλιν ἤρξατο διδάσκειν παρὰ τὴν θάλασσαν. καὶ συνάγεται πρὸς αὐτὸν ὄχλος πλεῖστος, ὥστε αὐτὸν εἰς πλοῖον ἐμβάντα καθῆσθαι ἐν τῇ θαλάσσῃ, καὶ πᾶς ὁ ὄχλος πρὸς τὴν θάλασσαν ἐπὶ τῆς γῆς ἦσαν. |
[1]תוב דינ שׁרי הוא מלפ על יד ימא ואתכנשׁו לותה כנשׁא סגיאא איכ דנסק נתב לה בספינתא בימא וכלה כנשׁא קאמ הוא על ארעא על יד ימא |
| [2]καὶ ἐδίδασκεν αὐτοὺς ἐν παραβολαῖς πολλά, καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς ἐν τῇ διδαχῇ αὐτοῦ |
[2]ומלפ הוא להונ במתלא סגי ואמר הוא ביולפנה |
| [3]Ἀκούετε. ἰδοὺ ἐξῆλθεν ὁ σπείρων σπεῖραι. |
[3]שׁמעו הא נפק זרועא למזרע |
| [4]καὶ ἐγένετο ἐν τῷ σπείρειν ὃ μὲν ἔπεσεν παρὰ τὴν ὁδόν, καὶ ἦλθεν τὰ πετεινὰ καὶ κατέφαγεν αὐτό. |
[4]וכד זרע אית דנפל על יד אורחא ואתת פרחתא ואכלתה |
| [5]καὶ ἄλλο ἔπεσεν ἐπὶ τὸ πετρῶδες ὅπου οὐκ εἶχεν γῆν πολλήν, καὶ εὐθὺς ἐξανέτειλεν διὰ τὸ μὴ ἔχειν βάθος γῆς· |
[5]אחרנא דינ נפל על שׁועא איכא דלית ארעא סגי ובר שׁעתה בלץ מטל דלית הוא עומקא דארעא |
| [6]καὶ ὅτε ἀνέτειλεν ὁ ἥλιος ἐκαυματίσθη, καὶ διὰ τὸ μὴ ἔχειν ῥίζαν ἐξηράνθη. |
[6]כד דנח דינ שׁמשׁא חמא ומטל דלית הוא לה עקרא יבשׁ |
| [7]καὶ ἄλλο ἔπεσεν εἰς τὰς ἀκάνθας, καὶ ἀνέβησαν αἱ ἄκανθαι καὶ συνέπνιξαν αὐτό, καὶ καρπὸν οὐκ ἔδωκεν. |
[7]ואחרנא נפל בית כובא וסלקו כובא וחנקוהי ופארא לא יהב |
| [8]καὶ ἄλλα ἔπεσεν εἰς τὴν γῆν τὴν καλήν, καὶ ἐδίδου καρπὸν ἀναβαίνοντα καὶ αὐξανόμενα, καὶ ἔφερεν εἰς τριάκοντα καὶ ἐν ἑξήκοντα καὶ ἐν ἑκατόν. |
[8]אחרנא דינ נפל על ארעא טבתא וסלק ורבא ויהב פארא אית דתלתינ ואית דשׁתינ ואית דמאא |
| [9]καὶ ἔλεγεν Ὃς ἔχει ὦτα ἀκούειν ἀκουέτω. |
[9]ואמר הוא מנ דאית לה אדנא דנשׁמע נשׁמע |
| [10]Καὶ ὅτε ἐγένετο κατὰ μόνας, ἠρώτων αὐτὸν οἱ περὶ αὐτὸν σὺν τοῖς δώδεκα τὰς παραβολάς. |
[10]כד הוו דינ בלחודיהונ שׁאלוהי הנונ דעמה עמ תרעסרתה מתלא הו |
| [11]καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς Ὑμῖν τὸ μυστήριον δέδοται τῆς βασιλείας τοῦ Θεοῦ· ἐκείνοις δὲ τοῖς ἔξω ἐν παραβολαῖς τὰ πάντα γίνεται, |
[11]ואמר להונ ישׁוע לכונ יהיב למדע ארזא דמלכותה דאלהא לבריא דינ כל מדמ במתלא הוא |
| [12]ἵνα βλέποντες βλέπωσιν καὶ μὴ ἴδωσιν, καὶ ἀκούοντες ἀκούωσιν καὶ μὴ συνιῶσιν, μή ποτε ἐπιστρέψωσιν καὶ ἀφεθῇ αὐτοῖς. |
[12]דכד חזינ נחזונ ולא נחזונ וכד שׁמעינ נשׁמעונ ולא נסתכלונ דלמא נתפנונ ונשׁתבקונ להונ חטהיהונ |
| [13]καὶ λέγει αὐτοῖς Οὐκ οἴδατε τὴν παραβολὴν ταύτην, καὶ πῶς πάσας τὰς παραβολὰς γνώσεσθε; |
[13]ואמר להונ לא ידעינ אנתונ לה למתלא הנא ואיכנא כלהונ מתלא תדעונ |
| [14]ὁ σπείρων τὸν λόγον σπείρει. |
[14]זרועא דזרע מלתא זרע |
| [15]οὗτοι δέ εἰσιν οἱ παρὰ τὴν ὁδὸν ὅπου σπείρεται ὁ λόγος, καὶ ὅταν ἀκούσωσιν εὐθὺς ἔρχεται ὁ Σατανᾶς καὶ αἴρει τὸν λόγον τὸν ἐσπαρμένον εἰς αὐτούς. |
[15]הלינ דינ דעל יד אורחא הלינ אנונ דמזדרעא בהונ מלתא ומא דשׁמעו מחדא אתא סטנא ושׁקל לה למלתא דזריעא בלבהונ |
| [16]καὶ οὗτοί εἰσιν ὁμοίως οἱ ἐπὶ τὰ πετρώδη σπειρόμενοι, οἳ ὅταν ἀκούσωσιν τὸν λόγον εὐθὺς μετὰ χαρᾶς λαμβάνουσιν αὐτόν, |
[16]והנונ דעל שׁועא אזדרעו הלינ אנונ דמא דשׁמעו מלתא מחדא בחדותא מקבלינ לה |
| [17]καὶ οὐκ ἔχουσιν ῥίζαν ἐν ἑαυτοῖς ἀλλὰ πρόσκαιροί εἰσιν, εἶτα γενομένης θλίψεως ἢ διωγμοῦ διὰ τὸν λόγον εὐθὺς σκανδαλίζονται. |
[17]ולית להונ עקרא בנפשׁהונ אלא דזבנא אנונ ומא דהוא אולצנא או רדופיא מטל מלתא עגל מתכשׁלינ |
| [18]καὶ ἄλλοι εἰσὶν οἱ εἰς τὰς ἀκάνθας σπειρόμενοι· οὗτοί εἰσιν οἱ τὸν λόγον ἀκούσαντες, |
[18]והנונ דבית כובא מזדרעינ הלינ אנונ הנונ דשׁמעו מלתא |
| [19]καὶ αἱ μέριμναι τοῦ αἰῶνος καὶ ἡ ἀπάτη τοῦ πλούτου καὶ αἱ περὶ τὰ λοιπὰ ἐπιθυμίαι εἰσπορευόμεναι συνπνίγουσιν τὸν λόγον, καὶ ἄκαρπος γίνεται. |
[19]ורניא דעלמא הנא וטועיי דעותרא ושׁרכא דרגיגתא אחרניתא עאלנ חנקנ לה למלתא ודלא פארא הויא |
| [20]καὶ ἐκεῖνοί εἰσιν οἱ ἐπὶ τὴν γῆν τὴν καλὴν σπαρέντες, οἵτινες ἀκούουσιν τὸν λόγον καὶ παραδέχονται καὶ καρποφοροῦσιν ἐν τριάκοντα καὶ ἐν ἑξήκοντα καὶ ἐν ἑκατόν. |
[20]והנונ דבארעא טבתא אזדרעו הלינ אנונ דשׁמעינ מלתא ומקבלינ ויהבינ פארא בתלתינ ובשׁתינ ובמאא |
| [21]Καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς ὅτι Μήτι ἔρχεται ὁ λύχνος ἵνα ὑπὸ τὸν μόδιον τεθῇ ἢ ὑπὸ τὴν κλίνην; οὐχ ἵνα ἐπὶ τὴν λυχνίαν τεθῇ; |
[21]ואמר להונ דלמא אתא שׁרגא דתחית סאתא נתתסימ או תחית ערסא לא הוא דעל מנרתא נתתסימ |
| [22]οὐ γάρ ἐστιν τι κρυπτὸν, ἐὰν μὴ ἵνα φανερωθῇ· οὐδὲ ἐγένετο ἀπόκρυφον, ἀλλ’ ἵνα ἔλθῃ εἰς φανερόν. |
[22]לית גיר מדמ דטשׁא דלא נתגלא ולא הוא בטושׁיא ולא מתגלא |
| [23]εἴ τις ἔχει ὦτα ἀκούειν, ἀκουέτω. |
[23]אנ אנשׁ אית לה אדנא דנשׁמע נשׁמע |
| [24]Καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς Βλέπετε τί ἀκούετε. ἐν ᾧ μέτρῳ μετρεῖτε μετρηθήσεται ὑμῖν, καὶ προστεθήσεται ὑμῖν. |
[24]ואמר להונ חזו מנא שׁמעינ אנתונ בהי כילתא דמכילינ אנתונ מתתכיל לכונ ומתתוספ לכונ לאילינ דשׁמעינ |
| [25]ὃς γὰρ ἔχει, δοθήσεται αὐτῷ· καὶ ὃς οὐκ ἔχει, καὶ ὃ ἔχει ἀρθήσεται ἀπ’ αὐτοῦ. |
[25]מנ דאית לה גיר נתיהב לה ומנ דלית לה אפ הו דאית לה נשׁתקל מנה |
| [26]Καὶ ἔλεγεν Οὕτως ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ, ὡς ἄνθρωπος βάλῃ τὸν σπόρον ἐπὶ τῆς γῆς, |
[26]ואמר הוא הכנא הי מלכותא דאלהא איכ אנשׁ דנרמא זרעא בארעא |
| [27]καὶ καθεύδῃ καὶ ἐγείρηται νύκτα καὶ ἡμέραν, καὶ ὁ σπόρος βλαστᾷ καὶ μηκύνηται ὡς οὐκ οἶδεν αὐτός. |
[27]ונדמכ ונקומ בלליא ובאיממא וזרעא נרבא ונארכ כד הו לא ידע |
| [28]αὐτομάτη ἡ γῆ καρποφορεῖ, πρῶτον χόρτον, εἶτεν στάχυν, εἶτεν πλήρης σῖτος ἐν τῷ στάχυϊ. |
[28]ארעא גיר מיתיא לה לפארא ולוקדמ הוא עסבא ובתרה שׁבלא אחרית דינ חטתא משׁמליתא בשׁבלא |
| [29]ὅταν δὲ παραδοῖ ὁ καρπός, εὐθὺς ἀποστέλλει τὸ δρέπανον, ὅτι παρέστηκεν ὁ θερισμός. |
[29]מא דשׁמנ דינ פארא מחדא אתיא מגלא דמטי חצדא |
| [30]Καὶ ἔλεγεν Πῶς ὁμοιώσωμεν τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ, ἢ ἐν τίνι αὐτὴν παραβολῇ θῶμεν; |
[30]ואמר למנא נדמיה למלכותא דאלהא ובאינא מתלא נמתליה |
| [31]ὡς κόκκῳ σινάπεως, ὃς ὅταν σπαρῇ ἐπὶ τῆς γῆς, μικρότερον ὂν πάντων τῶν σπερμάτων τῶν ἐπὶ τῆς γῆς, |
[31]איכ פרדתא הי דחרדלא הי דמא דאזדרעת בארעא זעוריא הי מנ כלהונ זרעונא דעל ארעא |
| [32]καὶ ὅταν σπαρῇ, ἀναβαίνει καὶ γίνεται μεῖζον πάντων τῶν λαχάνων, καὶ ποιεῖ κλάδους μεγάλους, ὥστε δύνασθαι ὑπὸ τὴν σκιὰν αὐτοῦ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατασκηνοῖν. |
[32]ומא דאזדרעת סלקא והויא רבא מנ כלהונ ירקונא ועבדא סוכא רורבתא איכ דתשׁכח דבטללה פרחתא תשׁכנ |
| [33]Καὶ τοιαύταις παραβολαῖς πολλαῖς ἐλάλει αὐτοῖς τὸν λόγον, καθὼς ἠδύναντο ἀκούειν· |
[33]במתלא דאיכ הלינ ממלל הוא ישׁוע עמהונ מתלא איכ דמשׁכחינ הוו למשׁמע |
| [34]χωρὶς δὲ παραβολῆς οὐκ ἐλάλει αὐτοῖς, κατ’ ἰδίαν δὲ τοῖς ἰδίοις μαθηταῖς ἐπέλυεν πάντα. |
[34]ודלא מתלא לא ממלל הוא עמהונ לתלמידוהי דינ בינוהי ולהונ מפשׁק הוא כלמדמ |
| [35]Καὶ λέγει αὐτοῖς ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ὀψίας γενομένης Διέλθωμεν εἰς τὸ πέραν. |
[35]ואמר להונ בהו יומא ברמשׁא נעבר לנ לעברא |
| [36]καὶ ἀφέντες τὸν ὄχλον παραλαμβάνουσιν αὐτὸν ὡς ἦν ἐν τῷ πλοίῳ, καὶ ἄλλα πλοῖα ἦν μετ’ αὐτοῦ. |
[36]ושׁבקו לכנשׁא ודברוהי כד בספינתא הו וספינא אחרניתא אית הוי עמהונ |
| [37]καὶ γίνεται λαῖλαψ μεγάλη ἀνέμου, καὶ τὰ κύματα ἐπέβαλλεν εἰς τὸ πλοῖον, ὥστε ἤδη γεμίζεσθαι τὸ πλοῖον. |
[37]והות עלעלא רבתא ורוחא וגללא נפלינ הוו בספינתא וקריבא הות דתתמלא |
| [38]καὶ αὐτὸς ἦν ἐν τῇ πρύμνῃ ἐπὶ τὸ προσκεφάλαιον καθεύδων· καὶ ἐγείρουσιν αὐτὸν καὶ λέγουσιν αὐτῷ Διδάσκαλε, οὐ μέλει σοι ὅτι ἀπολλύμεθα; |
[38]הו דינ ישׁוע על בסדיא דמכ הוא בחרתה דספינתא ואתו אקימוהי ואמרינ לה רבנ לא בטיל לכ דאבדינ חננ |
| [39]καὶ διεγερθεὶς ἐπετίμησεν τῷ ἀνέμῳ καὶ εἶπεν τῇ θαλάσσῃ Σιώπα, πεφίμωσο. καὶ ἐκόπασεν ὁ ἄνεμος, καὶ ἐγένετο γαλήνη μεγάλη. |
[39]וקמ וכאא ברוחא ואמר לימא שׁלי זגיר אנת ושׁלית רוחא והוא נוחא רבא |
| [40]καὶ εἶπεν αὐτοῖς Τί δειλοί ἐστε οὕτως; πῶς οὐκ ἔχετε πίστιν; |
[40]ואמר להונ למנא דחולתנינ אנתונ הכנ ולמנא לית בכונ הימנותא |
| [41]καὶ ἐφοβήθησαν φόβον μέγαν, καὶ ἔλεγον πρὸς ἀλλήλους Τίς ἄρα οὗτός ἐστιν, ὅτι καὶ ὁ ἄνεμος καὶ ἡ θάλασσα ὑπακούει αὐτῷ; |
[41]ודחלו דחלתא רבתא ואמרינ הוו חד לחד מנו כי הנא דרוחא וימא משׁתמעינ לה |