[1]בעת ההיא קרבו התלמידים אל יש''ו ויאמרו אליו מי אתה חושב שהוא גדול במלכות שמים[2]ויקרא נער אחד (קטן וישימהו בתוכם[3]ויאמר אני אומר אם לא תשובו להיות כנער הזה לא תבואו במ''ש[4][No verse][5]והמקבל נער א’) כזה על שמי מקבל[6]ואשר יכשיל אחד מהנערים הקטנים המאמינים בי טוב לו שיקשור פלח רכב על צוארו ויוטל במצולות ים[7](אוי ליושבי תבל מפני המבוכות שצריכות המבוכות לבא) ויאמר אוי לאדם שיבא בשבלו[8]ואם ידך ורגלך יכשילך תכריתהו ותכשילהו ממך טוב לך לבא בחיים עוד או פסח מהיות לך ידים ורגלים לתתך באש עולמית[9]ואם עיניך תכשילך ותקרה ותשליכה ממך טוב לך לבא בחיים בעין אחד מהיות לך עינים ולתתך בגהינם[10]והזהרו פן תדינו אחת מהנערים הקטנים אומר אני לכם למלאכיהם הם רושים תמיד בני אבי שבשמים[11]ובן אדם בטל להושיע האויבים[12]מה יראה לכם אם יהיה לאיש מאה צאן ופרח אחת מהן הלא יעוזב תשעים ותשעה בהרים וילך לבקש הנדחה[13]ואם ימצאנה אמן אני אומר לכם שישמח עליה יותר מהתשעים ותשעה אשר לא נדחו[14]כן לא ירצה אב שבשמים שיאבד א'' מהנערים[15]בעת ההיא אמר יש''ו לשמעון נקרא פייט''רוס אם יחטא לך אחיך הוכיחנו בינו לבינך אם ישמע אליך קנית את אחיך[16]ואם לא ישמע אליך הוכיחנו בפני אחר ואם בכל אלה לא ישמע לך תוסיף עוד אחד או שנים לפנים שנים או שלשה עדים שעל פי שנים או שלשה עדים יקום דבר[17]ואם בכל אלה לא ישמע אמור אותו בקהל ואם לא ישמע בקהל חשוב אותו כמנודה ואויב ואכזר[18]אמן אני אומר לכם שכל אלה אשר תאסרו בארץ אסור הוא בשמים וכל אשר תתירו בארץ מותר יהיה בשמים[19]וגם אני אומר לכם אם ירצו שנים מכם לשים שלים בארץ כל אשר יבקשו יהיה לכם מאת שבשמים[20]ובכל מקום שיתחברו שנים או שלשה על שמי שם אנכי בתוככם[21]אז קרב פייט''רוס אליו לאמר אדוני אם יחטא לי אחי עד שבע פעמים אמחול לו[22]ויאמר לו יש''ו איני אומר לך עד שבע כי אם עד שבעים ושבעה[23]בעת ההיא אמר יש''ו לתלמידיו מלכות שמים דומה היא לאדם מלך יושב לעשות חשבון עם עבדיו ומשרתיו[24]וכאשר התחיל לחשוב בא א' שהוא חייב בעשרת אלפים זהובים[25]ואין לו מה ליתן ויצו אדוניו למכור אותו ואת בניו ואת כל אשר לו לשלם הממון[26]ויפול העבד לפני אדוניו ויתחנן לו לרחם עליו ולהמתין לו כי הכל ישלם[27]ויחמול עליו אדוניו ומחל לו הכל[28]ויצא העבד ההוא וימצא אחד מחביריו שהוא חייב לו מאה מעות ויחזק בו ויפגע לו לאמר[29]חוסה עלי והמתן לי והכל אשלם[30]ולא אבה לשמוע לו ויוליכוהו לבית הסוהר עד שלם לו הכל[31]וראו עבדי המלך את אשר עשה ויחר להם מאד ויבאו ויגידו לאדוניהם[32]אז קרא אותו אדוניו ויאמר לו עבד ארור הלא מחלתי לך כל חוביך כאשר פייסתני[33]ומדוע לא מחלת לעבדך בהתחננו אליך כאשר מחלתיך?[34]ויחר אף אדוניו בו ויצו לענותו עד ישלם לו כל החוב[35]כן יעשה לכם אבי שבשמים אם לא תמחלו איש את אחיו בלב שלם
Credit
Author: Shem-Tob ben Isaac Ibn Shaprut (14th century)