[1]אחר זה אמר יש''ו לתלמידיו מלכות שמים דומה לאדם יחיד אדון ביתו המשכיר בבקר לשכור פועלים[2]והשכירם בדינר אחד ליום וישלחם לכרמו[3]ויצא בשלישית היום וירא אחרים עומדים בשוק בטלים[4]ויאמר להם לכו גם אתם לכרמי ובראוי אתן לכם[5]וילכו ויצאו עוד בצהרים וגם בשעה תשיעית ויעש כן[6]ובאחת עשרה שעה יצא ג''כ וימצא אחרים עומדים ויאמר להם מדוע אתם עומדים בטלים כל היום[7]ויענו לו שלא שכרנו אדם ויאמר אליהם לכו גם אתם לכרמי[8]ויהי לעת ערב ויאמר בעל הכרם לניצב על הפועלים קרא אותם ואתן להם שכרם ויחל באחרונים ויכל בראשונים[9]והאחרונים קבלו דינר אחד[10]והראשונים חשבו לקחת יורת והוא לא נתן לכולם כי אם דינר[11]וילונו הראשונים על בעל הכרם[12]לאמר אלו האחרונים עמלו שעה אחת והשוית אותם עמנו שעמלנו כל היום והחורב[13]ויען לאחד מהם ויאמר לו אהובי איני עושה לך עול הלא בדינר א'' שכרתיך?[14]קחנו ולך אם אני רוצה לתת לזה האחרון כמותך[15]הלא אעשה כרצוני? הידע בעיניך כאשר אני טוב?[16]כן יהיה אחרונים ראשונים והראשונים אחרונים רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים[17]ויקרב יש''ו אל ירושלם ויקח את י''ב תלמידיו בסתר ויאמר אליהם[18]הנה אנחנו עולים לירושלם ובן האדם ימסר לגדולי החכמים והכהנים וייחייבוהו למות[19]וגם ימסרו אותו לגוים להכותו ולהשביתו וביום השלישי[20]אז בא אשת זבדיאל עם בניה משתחוה ומבקשת בקשה ממנו[21]ואמר אליה מה תרצי ותאמר שתצוה לשבת שני בני אלה האחד לימינך והשני לשמאלך במלכותך[22]ויען להם יש''ו לא תדעון מה תבקשון התוכל לסבול היסורין והמיתה שאני עתיד לסבול? ויאמרו נוכל[23]ויאמר להם שתו כוסי והושיבו לשמאלי או גם לימיני אין לי לתתה לכם כי אם לאשר הוא נכון לפני אבי[24]וישמעו העשרה ויחר בעיניהם בעניין שני אחים[25]ויקרבם יש''ו אליו ויאמר להם דעו שנשיאי הגוים רודים בהם וגדוליהם מבקשים לנפשם[26]לא כן יהיה ביניכם שהרוצה להיות גדול ביניכם ישקת אתכם[27]ואשר ירצה ביניכם להיות ראשון יהיה לכם עבד[28]ששר בן אדם לא בא שישרתוהו כי אם הוא לשרת ולתת נפשו כופר לרבים[29]המה נכנסים ביריחו ותלך אחריו חבורה אחת[30]והנה שני עורים יוצאים אצל הדרך וישמעו קול ההמון וישאלוהו מה זה ויאמר להם הנביא יש''ו מנזא''רית בא אז צעקו לאמר בן דוד חננן[31]והחבורה גערו בהם ואעפ''כ הם היו צועקים ואומרים האדון בן דוד חננו[32]ויעמוד יש''ו ויקראם ויאמר מה תרצו להעשות לכם[33]ויאמרו האדון שתפקחנה עינינו[34]ויחמול עליהם יש''ו ויגע בעיניהם ויאמר להם אמונתכם ריפא אתכם ומיד ראו והודו לעל והלכו אחריו וכל העם הודו לאל על זה
Credit
Author: Shem-Tob ben Isaac Ibn Shaprut (14th century)