|
|
| [1]השמרו פן תעשו צדקתכם לפני האדם להלל אתכם ואם תעשו לא יהיה לכם שכר מאת אביכם שבשמים |
[1]Take heede to your almes, that ye geue it not in the sight of men, to the intente that ye woulde be sene of the, or els ye haue no rewarde of your father, which is in heauen |
| [2]עוד אמר להם יש''ו כאשר תעשו צדקה לא תרצו להעביר כרוז וחצוצרות לפניכם כמו החנפים בלעז אִיפוֹקְרָאטֶיס שעושים צדקתם ברחובות ובשווקים בעד שיראו אותם בני אדם אמן אני אומר לכם שכבר קבלו שכרם |
[2]Therefore, when thou geuest thyne almes, thou shalt not make a trumpet to be blowen before thee, as hypocrites do, in the synagogues, & in the streates, yt they might be esteemed of me. Uerily I say vnto you, they haue their reward |
| [3]ואתם כאשר תעשה צדקה אל ידע שמאלך מה יעשה ימינך |
[3]But when thou doest [thyne] almes, let not thy left hande knowe, what thy ryght hande doeth |
| [4]להיות מתנך בסתר ואביך הרואה הנסתרות ישלם לך |
[4]That thyne almes may be in secrete: And thy father, which seeth in secrete, shall rewarde thee openly |
| [5]בעת ההיא אמר יש''ו לתלמידיו בשעה שתתפללו אל תרימו קול ואל תהיו כחנפים העצבים האוהבים להתפלל בבתי כנסיות ובמקצוע חצרות ומתפללים בגבוהות שישמעו וישבחו בני אדם אמן אני אומר לכם שכבר קבלו שכרם |
[5]And when thou prayest, thou shalt not be as the hypocrites are. For they loue to stande, praying in the synagogues, and in the corners of the streates, that they may be sene of men. Ueryly I say vnto you, they haue theyr rewarde |
| [6]ואתה בהתפללך בא למשכבך וסגור דלתיך בעדך והתפלל לאביך בסתר ואביך הרואה בסתר ישלם לך |
[6]But when thou prayest, enter into thy chaumber, and when thou hast shut thy dore, pray to thy father, which is in secrete, and thy father which seeth in secrete, shall rewarde thee openly |
| [7]ואתם כאשר תתפללו אל תרבו דברים כמו שהמינים חושבים שברוב דברים ישמעום |
[7]But when ye pray, babble not much, as the heathen do. For they thynke [it wyl come to passe,] that they shalbe heard, for theyr much bablinges sake |
| [8]ואתם אל תראו שאביכם שבשמים יודע דבריכם קודם שתשאלו ממנו? |
[8]Be not ye therfore lyke vnto them. For your father knoweth, what thynges ye haue nede of, before ye aske of hym |
| [9]וכן תתפללו אבינו יתקדש שמך |
[9]After this maner therfore pray ye. O our father, which art in heauen, halowed be thy name |
| [10]ויתברך מלכותך רצונך יהיה עשוי בשמים ובארץ |
[10]Let thy kyngdome come. Thy wyll be done, as well in earth, as it is in heauen |
| [11]ותתן לחמנו תמידית |
[11]Geue vs this day our dayly breade |
| [12]ומחול לנו חטאתינו כאשר אנחנו מוחלים לחוטאים לנו |
[12]And forgeue vs our dettes, as we forgeue our detters |
| [13]ואל תביאנו לידי נסיון ושמרינו מכל רע אמן |
[13]And leade vs not into temptation, but delyuer vs from euyll. For thyne is the kyngdome, and the power, and the glory, for euer. Amen |
| [14]אם תמחול לבני אדם עונותיהם ימחול אביכם שבשמים עונותיכם |
[14]For, yf ye forgeue men theyr trespasses, your heauenly father shall also forgeue you |
| [15]ואם לא תמחלו להם לא ימחול לכם עונותיכם לכם |
[15]But, yf ye forgeue not men theyr trespasses: no more shall your father, forgeue [you] your trespasses |
| [16]עוד אמר להם וכאשר תצומו אל תהיו כחנפים העצבים שמראים עצמם עצבים ומשנים פניהם להראות צמותם לבני אדם אמן אני אומר לכם שכבר קבלו שכרם |
[16]Moreouer, when ye fast, be not of an heauy countenaunce, as hypocrites are. For they disfigure theyr faces, that they myght appeare vnto men, to fast. Ueryly I say vnto you, they haue theyr rewarde |
| [17]ואתם בצומכם רחצו ראשיכם |
[17]But thou, when thou fastest, annoynt thyne head, and washe thy face |
| [18]שלא תראו מתענים לבני אדם אלא אביך שהוא בסתר ואביך שהוא בסתר ישלם לך |
[18]That thou appeare not vnto men, to fast: but vnto thy father, which is in secrete, and thy father, which seeth in secrete, shall rewarde thee openly |
| [19]עוד אמר להם אל תרבו לצבור אוצרות בארץ כדי שיאכלנו רקב ותולעה או יחפרו הגנבים ויגנבום |
[19]Hoorde not vp for your selues, treasures vpon earth, where the moth and rust doth corrupt, and where theeues breake through, and steale |
| [20]עשו לכם אוצרות בשמים במקום שרימה ותולעה לא יאכלם ובמקום שהגנבים לא יחפרו ויגנבו |
[20]But laye vp for you, treasures in heauen, where neyther moth nor rust doth corrupt, and where theeues do not breake through, nor steale |
| [21]באותו מקום שיהיה אוצרך שם |
[21]For, where your treasure is, there wyll your heart be also |
| [22]וניר גופך עיעיך אם עיניך לנוכח יביטו בל גופך יחשוך |
[22]The lyght of the body, is the eye. Wherfore, yf thyne eye be single, all thy body shalbe full of lyght |
| [23]ואם האור שבך מחשיך כל דרכיך יהיו חשוכים |
[23]But and yf thyne eye be wicked, all thy body shalbe ful of darknesse. Wherfore, yf the lyght that is in thee, be darknesse, howe great is that darknesse |
| [24]בעת ההיא אמר יש''ו לתלמידיו לא יוכל איש לעבוד לשני אדונים כי אם האחד ישנא והא'' יאהב או לאחד יכבד ולאחד יבזה לא תוכלו לעבוד האל והעלום |
[24]No man can serue two maisters. For either he shall hate the one, & loue the other: or els leane to the one, and dispise the other. Ye can not serue God, and mammon |
| [25]לכן אני אומר לכם שלא תדאגו למאכל לנפשותיכם ולא במלבוש לגופכם שהנפש יקרה מהמזון והגוף מהמלבוש |
[25]Therfore I say vnto you, be not carefull for your lyfe, what ye shall eate, or drynke: nor yet for your body, what ye shall put on. Is not the lyfe more worth then meate? & the body then rayment |
| [26]הסתכלו בעוף השמים אשר לא יזרועו ולא יקצורו ולא יאספו אוצרות ואביכם העליון מכלכל אתכם הלא אתם יקרים מהם? |
[26]Beholde the fowles of the ayre: For they sowe not, neither do they reape, nor cary into the barnes: yet your heauenly father feedeth them. Are ye not much better then they |
| [27]מי בכם מהדואגים שיוכל להוסיף בקומתו אמה אחת? |
[27]Which of you, by takyng of carefull thought, can adde one cubite vnto his stature |
| [28]א''כ על מה תדאגו בלבוש ראו חבצלת השרון לעז גְיִל''יְוֹן החומש |
[28]And why care ye for rayment? Learne of the Lylies of the fielde, howe they growe. They weery not [them selues] with labour, neither [do they] spinne |
| [29]ואני אומר לכם שהמלך שלמה בכל כבודו לא היה מלובש כמוהו |
[29]And yet I say vnto you, that euen Solomon in all his royaltie, was not arayed lyke one of these |
| [30]ואם תבן הנשאר בְקמוֹת לעז פֶי''נֹן אשר היום לחה ומחר יבשה ומשימים אותה בתנור האל מלביש אותה כ''ש אנחנו מקטני אמנה |
[30]Wherfore, yf God so clothe the grasse of the fielde, which though it stande to day, is to morowe cast into the ouen: shall he not much more [do] the same for you, O ye of litle fayth |
| [31]וא''כ שהאל יחשוב מכם אל תדאגו לומר מה נאכל ומה נשתה |
[31]Therefore take no thought, saying: What shall we eate? or, what shall we drynke? or, wherewith shall we be clothed |
| [32]שכל אלה הגופים מבקשים ויודע אביכם שכל אלה אתם צריכים |
[32](For after all these thynges, do the Gentiles seke:) for your heauenly father knoweth, that ye haue nede of all these thynges |
| [33]בקשו קודם מלכות אלקים וצדקתו וכל אלה הדברים ינתנו לכם |
[33]But rather, seke ye first the kyngdome of God, and his ryghteousnesse, and all these thynges shalbe ministred vnto you |
| [34]אל תדאגו ליום מחר שיום מחר ידאגו ממנו די לו ליום בצרתו |
[34]Care not then for the morowe: for the morowe shall care for it selfe. Sufficient vnto the day, is the euyll therof |