|
|
| [1]חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח־קומו ונקומה עליה למלחמה |
[1]חֲזֹון עֹבַדְיָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדֹום שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה וְצִיר בַּגֹּויִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה׃ |
| [2]הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד |
[2]הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגֹּויִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד׃ |
| [3]זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ |
[3]זְדֹון לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי־סֶּלַע מְרֹום שִׁבְתֹּו אֹמֵר בְּלִבֹּו מִי יֹורִדֵנִי אָרֶץ׃ |
| [4]אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך־משם אורידך נאם יהוה |
[4]אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם־בֵּין כֹּוכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אֹורִידְךָ נְאֻם־יְהוָה׃ |
| [5]אם גנבים באו לך אם שודדי לילה־איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות |
[5]אִם־גַּנָּבִים בָּאוּ־לְךָ אִם־שֹׁודְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלֹוא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם־בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלֹוא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלֹות׃ |
| [6]איך נחפשו עשו נבעו מצפניו |
[6]אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו׃ |
| [7]עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך־השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך־אין תבונה בו |
[7]עַד־הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזֹור תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בֹּו׃ |
| [8]הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו |
[8]הֲלֹוא בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדֹום וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו׃ |
| [9]וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל |
[9]וְחַתּוּ גִבֹּורֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת־אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל׃ |
| [10]מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם |
[10]מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעֹולָם׃ |
| [11]ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל־גם אתה כאחד מהם |
[11]בְּיֹום עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיֹום שְׁבֹות זָרִים חֵילֹו וְנָכְרִים בָּאוּ שַׁעֲרֹו [Q: שְׁעָרָיו] וְעַל־יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גֹורָל גַּם־אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם׃ |
| [12]ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה |
[12]וְאַל־תֵּרֶא בְיֹום־אָחִיךָ בְּיֹום נָכְרֹו וְאַל־תִּשְׂמַח לִבְנֵי־יְהוּדָה בְּיֹום אָבְדָם וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיֹום צָרָה׃ |
| [13]אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו |
[13]אַל־תָּבֹוא בְשַׁעַר־עַמִּי בְּיֹום אֵידָם אַל־תֵּרֶא גַם־אַתָּה בְּרָעָתֹו בְּיֹום אֵידֹו וְאַל־תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילֹו בְּיֹום אֵידֹו׃ |
| [14]ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה |
[14]וְאַל־תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת־פְּלִיטָיו וְאַל־תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיֹום צָרָה׃ |
| [15]כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך |
[15]כִּי־קָרֹוב יֹום־יְהוָה עַל־כָּל־הַגֹּויִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ׃ |
| [16]כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו |
[16]כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל־הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל־הַגֹּויִם תָּמִיד וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלֹוא הָיוּ׃ |
| [17]ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם |
[17]וּבְהַר צִיֹּון תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מֹורָשֵׁיהֶם׃ |
| [18]והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר |
[18]וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יֹוסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃ |
| [19]וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד |
[19]וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת־הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת־פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת־שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרֹון וּבִנְיָמִן אֶת־הַגִּלְעָד׃ |
| [20]וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד־ירשו את ערי הנגב |
[20]וְגָלֻת הַחֵל־הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־כְּנַעֲנִים עַד־צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב׃ |
| [21]ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה |
[21]וְעָלוּ מֹושִׁעִים בְּהַר צִיֹּון לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה׃ |