|
|
| [1]A gileful balaunce is abhominacioun anentis God; and an euene weiyte is his wille. |
[1]מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו |
| [2]Where pride is, there also dispising schal be; but where meeknesse is, there also is wisdom. |
[2]בא־זדון ויבא קלון ואת־צנועים חכמה |
| [3]The simplenesse of iust men schal dresse hem; and the disseyuyng of weiward men schal destrie hem. |
[3]תמת ישרים תנחם וסלף בגדים ושדם [Q: ישדם] |
| [4]Richessis schulen not profite in the dai of veniaunce; but riytfulnesse schal delyuere fro deth. |
[4]לא־יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות |
| [5]The riytfulnesse of a simple man schal dresse his weie; and a wickid man schal falle in his wickidnesse. |
[5]צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע |
| [6]The riytfulnesse of riytful men schal delyuere hem; and wickid men schulen be takun in her aspiyngis. |
[6]צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו |
| [7]Whanne a wickid man is deed, noon hope schal be ferther; and abidyng of bisy men schal perische. |
[7]במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה |
| [8]A iust man is delyuered from angwisch; and a wickid man schal be youun for hym. |
[8]צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו |
| [9]A feynere bi mouth disseyueth his freend; but iust men schulen be deliuered bi kunnyng. |
[9]בפה־חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו |
| [10]A citee schal be enhaunsid in the goodis of iust men; and preysyng schal be in the perdicioun of wickid men. |
[10]בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה |
| [11]A citee schal be enhaunsid bi blessing of iust men; and it schal be distried bi the mouth of wickid men. |
[11]בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס |
| [12]He that dispisith his freend, is nedi in herte; but a prudent man schal be stille. |
[12]בז־לרעהו חסר־לב ואיש תבונות יחריש |
| [13]He that goith gilefuli, schewith priuetees; but he that is feithful, helith the priuetee of a freend. |
[13]הולך רכיל מגלה־סוד ונאמן־רוח מכסה דבר |
| [14]Where a gouernour is not, the puple schal falle; but helthe `of the puple is, where ben many counsels. |
[14]באין תחבלות יפל־עם ותשועה ברב יועץ |
| [15]He that makith feith for a straunger, schal be turmentid with yuel; but he that eschewith snaris, schal be sikur. |
[15]רע־ירוע כי־ערב זר ושנא תקעים בוטח |
| [16]A graciouse womman schal fynde glorie; and stronge men schulen haue richessis. |
[16]אשת־חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו־עשר |
| [17]A merciful man doith wel to his soule; but he that is cruel, castith awei, yhe, kynnesmen. |
[17]גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי |
| [18]A wickid man makith vnstable werk; but feithful mede is to hym, that sowith riytfulnesse. |
[18]רשע־עשה פעלת־שקר וזרע צדקה שכר אמת |
| [19]Merci schal make redi lijf; and the suyng of yuels `schal make redi deth. |
[19]כן־צדקה לחיים ומרדף רעה למותו |
| [20]A schrewid herte is abhomynable to the Lord; and his wille is in hem, that goen symply. |
[20]תועבת יהוה עקשי־לב ורצונו תמימי דרך |
| [21]Thouy hond be in the hond, an yuel man schal not be innocent; but the seed of iust men schal be sauyd. |
[21]יד ליד לא־ינקה רע וזרע צדיקים נמלט |
| [22]A goldun `sercle, ether ryng, in the `nose thrillis of a sowe, a womman fair and fool. |
[22]נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם |
| [23]The desir of iust men is al good; abiding of wickid men is woodnesse. |
[23]תאות צדיקים אך־טוב תקות רשעים עברה |
| [24]Sum men departen her owne thingis, and ben maad richere; other men rauyschen thingis, that ben not hern, and ben euere in nedynesse. |
[24]יש מפזר ונוסף עוד וחשך מישר אך־למחסור |
| [25]A soule that blessith, schal be maad fat; and he that fillith, schal be fillid also. |
[25]נפש־ברכה תדשן ומרוה גם־הוא יורא |
| [26]He that hidith wheete `in tyme, schal be cursid among the puplis; but blessyng schal come on the heed of silleris. |
[26]מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר |
| [27]Wel he risith eerli, that sekith good thingis; but he that is a serchere of yuels, schal be oppressid of tho. |
[27]שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו |
| [28]He that tristith in hise richessis, schal falle; but iust men schulen buriowne as a greene leef. |
[28]בוטח בעשרו הוא יפול וכעלה צדיקים יפרחו |
| [29]He that disturblith his hows, schal haue wyndis in possessioun; and he that is a fool, schal serue a wijs man. |
[29]עכר ביתו ינחל־רוח ועבד אויל לחכם־לב |
| [30]The fruyt of a riytful man is the tre of lijf; and he that takith soulis, is a wijs man. |
[30]פרי־צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם |
| [31]If a iust man receyueth in erthe, how miche more an vnfeithful man, and synnere. |
[31]הן צדיק בארץ ישלם אף כי־רשע וחוטא |