|
|
| [1]בני אם־ערבת לרעך תקעת לזר כפיך |
[1]My son! if thou hast been surety for thy friend, Hast stricken for a stranger thy hand, |
| [2]נוקשת באמרי־פיך נלכדת באמרי־פיך |
[2]Hast been snared with sayings of thy mouth, Hast been captured with sayings of thy mouth, |
| [3]עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף־רעך לך התרפס ורהב רעיך |
[3]Do this now, my son, and be delivered, For thou hast come into the hand of thy friend. Go, trample on thyself, and strengthen thy friend, |
| [4]אל־תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך |
[4]Give not sleep to thine eyes, And slumber to thine eyelids, |
| [5]הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש |
[5]Be delivered as a roe from the hand, And as a bird from the hand of a fowler. |
| [6]לך־אל־נמלה עצל ראה דרכיה וחכם |
[6]Go unto the ant, O slothful one, See her ways and be wise; |
| [7]אשר אין־לה קצין שטר ומשל |
[7]Which hath not captain, overseer, and ruler, |
| [8]תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה |
[8]She doth prepare in summer her bread, She hath gathered in harvest her food. |
| [9]עד־מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך |
[9]Till when, O slothful one, dost thou lie? When dost thou arise from thy sleep? |
| [10]מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
[10]A little sleep, a little slumber, A little clasping of the hands to rest, |
| [11]ובא־כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן |
[11]And thy poverty hath come as a traveller, And thy want as an armed man. |
| [12]אדם בליעל איש און הולך עקשות פה |
[12]A man of worthlessness, a man of iniquity, Walking [with] perverseness of mouth, |
| [13]קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו |
[13]Winking with his eyes, speaking with his feet, Directing with his fingers, |
| [14]תהפכות בלבו־חרש רע בכל־עת מדנים [Q: מדינים] ישלח |
[14]Frowardness [is] in his heart, devising evil at all times, Contentions he sendeth forth. |
| [15]על־כן־פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא |
[15]Therefore suddenly cometh his calamity, Instantly he is broken -- and no healing. |
| [16]שש־הנה שנא יהוה ושבע תועבות [Q: תועבת] נפשו |
[16]These six hath Jehovah hated, Yea, seven [are] abominations to His soul. |
| [17]עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם־נקי |
[17]Eyes high -- tongues false -- And hands shedding innocent blood -- |
| [18]לב־חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה |
[18]A heart devising thoughts of vanity -- Feet hasting to run to evil -- |
| [19]יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים |
[19]A false witness [who] doth breathe out lies -- And one sending forth contentions between brethren. |
| [20]נצר בני מצות אביך ואל־תטש תורת אמך |
[20]Keep, my son, the command of thy father, And leave not the law of thy mother. |
| [21]קשרם על־לבך תמיד ענדם על־גרגרתך |
[21]Bind them on thy heart continually, Tie them on thy neck. |
| [22]בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך |
[22]In thy going up and down, it leadeth thee, In thy lying down, it watcheth over thee, And thou hast awaked -- it talketh [with] thee. |
| [23]כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר |
[23]For a lamp [is] the command, And the law a light, And a way of life [are] reproofs of instruction, |
| [24]לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה |
[24]To preserve thee from an evil woman, From the flattery of the tongue of a strange woman. |
| [25]אל־תחמד יפיה בלבבך ואל־תקחך בעפעפיה |
[25]Desire not her beauty in thy heart, And let her not take thee with her eyelids. |
| [26]כי בעד־אשה זונה עד־ככר־לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד |
[26]For a harlot consumeth unto a cake of bread, And an adulteress the precious soul hunteth. |
| [27]היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה |
[27]Doth a man take fire into his bosom, And are his garments not burnt? |
| [28]אם־יהלך איש על־הגחלים ורגליו לא תכוינה |
[28]Doth a man walk on the hot coals, And are his feet not scorched? |
| [29]כן־הבא אל־אשת רעהו לא־ינקה כל־הנגע בה |
[29]So [is] he who hath gone in unto the wife of his neighbour, None who doth touch her is innocent. |
| [30]לא־יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב |
[30]They do not despise the thief, When he stealeth to fill his soul when he is hungry, |
| [31]ונמצא ישלם שבעתים את־כל־הון ביתו יתן |
[31]And being found he repayeth sevenfold, All the substance of his house he giveth. |
| [32]נאף אשה חסר־לב משחית נפשו הוא יעשנה |
[32]He who committeth adultery [with] a woman lacketh heart, He is destroying his soul who doth it. |
| [33]נגע־וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה |
[33]A stroke and shame he doth find, And his reproach is not wiped away, |
| [34]כי־קנאה חמת־גבר ולא־יחמול ביום נקם |
[34]For jealousy [is] the fury of a man, And he doth not spare in a day of vengeance. |
| [35]לא־ישא פני כל־כפר ולא־יאבה כי תרבה־שחד |
[35]He accepteth not the appearance of any atonement, Yea, he doth not consent, Though thou dost multiply bribes! |