|
|
| [1]Dico ergo: Numquid Deus repulit populum suum? Absit. Nam et ego Israëlita sum ex semine Abraham, de tribu Benjamin: |
[1]אלא אמר אנא דלמא דחקה אלהא לעמה חס אפ אנא גיר מנ איסריל אנא מנ זרעה דאברהמ מנ שׁרבתא דבנימינ |
| [2]non repulit Deus plebem suam, quam præscivit. An nescitis in Elia quid dicit Scriptura? quemadmodum interpellat Deum adversum Israël: |
[2]לא דחק אלהא לעמה אינא דמנ קדימ ידיע הוא לה או לא ידעינ אנתונ בכתבא דאליא מנא אמר כד קבל הוא לאלהא על יסריל ואמר |
| [3]Domine, prophetas tuos occiderunt, altaria tua suffoderunt: et ego relictus sum solus, et quærunt animam meam. |
[3]מרי לנבייכ קטלו ולמדבחיכ סחפו ואנא הו בלחודי אשׁתחרת ובעינ לנפשׁי |
| [4]Sed quid dicit illi divinum responsum? Reliqui mihi septem millia virorum, qui non curvaverunt genua ante Baal. |
[4]ואתאמר לה בגלינא דהא שׁבקת לנפשׁי שׁבעא אלפינ גברינ אילינ דעל בורכיהונ לא ברכו ולא סגדו לבעלא |
| [5]Sic ergo et in hoc tempore reliquiæ secundum electionem gratiæ salvæ factæ sunt. |
[5]הכנא אפ בהנא זבנא שׁרכנא הו אשׁתחר בגביתא דטיבותא |
| [6]Si autem gratia, jam non ex operibus: alioquin gratia jam non est gratia. |
[6]אנ דינ בטיבותא לא הוא מנ עבדא ואנ לא טיבותא לא איתיה טיבותא אנ דינ בעבדא לא הוא מנ טיבותא ואנ לא עבדא לא איתוהי עבדא |
| [7]Quid ergo? Quod quærebat Israël, hoc non est consecutus: electio autem consecuta est: ceteri vero excæcati sunt: |
[7]מנא הכיל הי דבעא הוא איסריל לא אשׁכח גביתא דינ אשׁכחת שׁרכהונ דינ אתעורו בלבהונ |
| [8]sicut scriptum est: Dedit illis Deus spiritum compunctionis: oculos ut non videant, et aures ut non audiant, usque in hodiernum diem. |
[8]איכנא דכתיב דיהב להונ אלהא רוחא מדערניתא ועינא דלא נבחרונ בהינ ואדנא דלא נשׁמעונ עדמא ליומא דיומנא |
| [9]Et David dicit: Fiat mensa eorum in laqueum, et in captionem, et in scandalum, et in retributionem illis. |
[9]ודויד תוב אמר נהוא פתורהונ קדמיהונ לפחא ופורענהונ לתוקלתא |
| [10]Obscurentur oculi eorum ne videant: et dorsum eorum semper incurva. |
[10]נחשׁכנ עיניהונ דלא נחזונ וחצהונ בכל זבנ נהוא כפיפ |
| [11]Dico ergo: Numquid sic offenderunt ut caderent? Absit. Sed illorum delicto, salus est gentibus ut illos æmulentur. |
[11]אמר אנא דינ דלמא אתתקלו איכ דנפלונ חס אלא בתוקלתהונ דילהונ הוו חיא לעממא לטננהונ |
| [12]Quod si delictum illorum divitiæ sunt mundi, et diminutio eorum divitiæ gentium: quanto magis plenitudo eorum? |
[12]ואנ תוקלתהונ הות עותרא לעלמא וחיבותהונ עותרא לעממא כמא הכיל שׁומליהונ |
| [13]Vobis enim dico gentibus: Quamdiu quidem ego sum gentium Apostolus, ministerium meum honorificabo, |
[13]לכונ דינ אמר אנא לעממא אנא דאיתי שׁליחא דעממא לתשׁמשׁתי משׁבח אנא |
| [14]si quomodo ad æmulandum provocem carnem meam, et salvos faciam aliquos ex illis. |
[14]דלמא אטנ לבני בסרי ואחא אנשׁינ מנהונ |
| [15]Si enim amissio eorum, reconciliatio est mundi: quæ assumptio, nisi vita ex mortuis? |
[15]אנ גיר מסתלינותהונ תרעותא לעלמא הות כמא הכיל פוניהונ אלא חיא דמנ בית מיתא |
| [16]Quod si delibatio sancta est, et massa: et si radix sancta, et rami. |
[16]ואנ דינ רשׁיתא קדישׁא אפ גבילתא ואנ עקרא קדישׁ הו אפ סוכא |
| [17]Quod si aliqui ex ramis fracti sunt, tu autem cum oleaster esses, insertus es in illis, et socius radicis, et pinguedinis olivæ factus es, |
[17]ואנ מנ סוכא אתפשׁח ואנת דזיתא אנת דברא אתטעמת בדוכיתהינ והוית שׁותפא לעקרה ולשׁומנה דזיתא |
| [18]noli gloriari adversus ramos. Quod si gloriaris: non tu radicem portas, sed radix te. |
[18]לא תשׁתבהר על סוכא אנ דינ משׁתבהר אנת לא הוא אנת שׁקיל לה לעקרא אלא הו עקרא שׁקיל לכ |
| [19]Dices ergo: Fracti sunt rami ut ego inserar. |
[19]וכבר תאמר דסוכא דאתפשׁח דאנא בדוכיתהינ אתטעמ |
| [20]Bene: propter incredulitatem fracti sunt. Tu autem fide stas: noli altum sapere, sed time. |
[20]שׁפיר הלינ מטל דלא הימנ אתפשׁח אנת דינ בהימנותא קמת לא תתרימ ברעינכ אלא דחל |
| [21]Si enim Deus naturalibus ramis non pepercit: ne forte nec tibi parcat. |
[21]אנ אלהא גיר על סוכא דמנ כינהינ לא חס דלמא אפ לא עליכ נחוס |
| [22]Vide ergo bonitatem, et severitatem Dei: in eos quidem qui ceciderunt, severitatem: in te autem bonitatem Dei, si permanseris in bonitate, alioquin et tu excideris. |
[22]חזי הכיל בסימותה וקשׁיותה דאלהא על אילינ דנפלו קשׁיותא עליכ דינ בסימותא אנ תקוא בה בבסימותא ואנ לא אפ אנת תתפשׁח |
| [23]Sed et illi, si non permanserint in incredulitate, inserentur: potens est enim Deus iterum inserere illos. |
[23]והנונ אנ לא נקוונ בחסירות הימנותהונ אפ הנונ נתטעמונ משׁכח גיר אלהא דתוב נטעמ אנונ |
| [24]Nam si tu ex naturali excisus es oleastro, et contra naturam insertus es in bonam olivam: quanto magis ii qui secundum naturam inserentur suæ olivæ? |
[24]אנ גיר אנת דמנ זיתא אנת דברא הו דבכינכ אתפשׁחת ודלא בכינכ אתטעמת בזיתא טבא כמא הכיל הנונ אנ נתטעמונ בזיתא דכינהונ |
| [25]Nolo enim vos ignorare, fratres, mysterium hoc (ut non sitis vobis ipsis sapientes), quia cæcitas ex parte contigit in Israël, donec plenitudo gentium intraret, |
[25]צבא אנא גיר דתדעונ אחי ארזא הנא דלא תהוונ חכימינ ברעינ נפשׁכונ דעוירות לבא מנ אתר קליל הות ליסריל עדמא דנעול מוליא דעממא |
| [26]et sic omnis Israël salvus fieret, sicut scriptum est: Veniet ex Sion, qui eripiat, et avertat impietatem a Jacob. |
[26]והידינ כלה יסריל נחא איכנא דכתיב דנאתא מנ צהיונ פרוקא ונהפכ עולא מנ יעקוב |
| [27]Et hoc illis a me testamentum: cum abstulero peccata eorum. |
[27]והידינ תהוא להונ דיתקא הי דמנ לותי מא דשׁבקת להונ חטהיהונ |
| [28]Secundum Evangelium quidem, inimici propter vos: secundum electionem autem, carissimi propter patres. |
[28]באונגליונ דינ בעלדבבא אנונ מטלתכונ ובגביותא חביבינ אנונ מטל אבהתא |
| [29]Sine pœnitentia enim sunt dona et vocatio Dei. |
[29]לא גיר הפכא אלהא במוהבתה ובקרינה |
| [30]Sicut enim aliquando et vos non credidistis Deo, nunc autem misericordiam consecuti estis propter incredulitatem illorum: |
[30]איכנא גיר דאפ אנתונ לא מתטפיסינ הויתונ לאלהא מנ קדימ והשׁא אתחננתונ מטל לא מתטפיסנותהונ דהנונ |
| [31]ita et isti nunc non crediderunt in vestram misericordiam: ut et ipsi misericordiam consequantur. |
[31]הכנא אפ הלינ לא אתטפיסו השׁא לרחמא דעליכונ דאפ עליהונ נהוונ רחמא |
| [32]Conclusit enim Deus omnia in incredulitate, ut omnium misereatur. |
[32]חבשׁ גיר אלהא לכלנשׁ בלא מתטפיסנותא דעל כל אנשׁ נרחמ |
| [33]O altitudo divitiarum sapientiæ, et scientiæ Dei: quam incomprehensibilia sunt judicia ejus, et investigabiles viæ ejus ! |
[33]או עומקא דעותרא וחכמתא ומדעא דאלהא דאנשׁ לא משׁ דינוהי ואורחתה לא מתעקבנ |
| [34]Quis enim cognovit sensum Domini? aut quis consiliarius ejus fuit? |
[34]מנו גיר ידע רעינה דמריא או מנו הוא לה בעל מלכא |
| [35]aut quis prior dedit illi, et retribuetur ei? |
[35]ומנו קדמ יהב לה וכנ נסב מנה |
| [36]Quoniam ex ipso, et per ipsum, et in ipso sunt omnia: ipsi gloria in sæcula. Amen. |
[36]מטל דכל מנה וכל בה וכל באידה דלה תשׁבחנ ובורכנ לעלמ עלמינ אמינ |