[1]הוי מראה ונגאלה־העיר היונה[2]לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה[3]שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר[4]נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה[5]יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת[6]הכרתי גוים נשמו פנותם־החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב[7]אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם[8]לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי־כי באש קנאתי תאכל כל הארץ[9]כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד[10]מעבר לנהרי כוש־עתרי בת פוצי יובלון מנחתי[11]ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי[12]והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה[13]שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד[14]רני בת ציון־הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם[15]הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד[16]ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך[17]יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו־יגיל עליך ברנה[18]נוגי ממועד אספתי ממך היו־משאת עליה חרפה[19]הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם[20]בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה