[1]כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים[2]גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן[3]שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש[4]ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם[5]ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד[6]כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך[7]ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם[8]כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו[9]הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה[10]אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו[11]אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו[12]עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו[13]נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים[14]יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם[15]מלכם [Q: מה לכם] תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות[16]ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות [Q: נטויות] גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה[17]ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה[18]ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים־והשהרנים[19]הנטפות והשירות והרעלות[20]הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים[21]הטבעות ונזמי האף[22]המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים[23]והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים[24]והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי[25]מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה[26]ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב